התורה מטילה על אדם הנושא לאישה את אמתו העברייה לנהוג בה כברעיה, ולדאוג לה למזון, כסות ועונה. הפרט השלישי, עונה, הוא מונח שאפשר לפרש כמעון, כשמן לסיכה, או כזכותה ליחסי מין. הפרשנות המסורתית בוחרת לרוב להבין את המונח כמתאר יחסי מין, וגם שד"ל סבור כך. הוא מותח ביקורת על גישתו הפילוסופית של רמב"ם למיניות, וטוען שהתורה למעשה מכירה בצורכיהן המיניים של נשים.