מאמרים אחרונים

רק שני קובצי חוקים מהמזרח הקדום הקרוב עוסקים בסוגיה של משכב בהמה: התורה והחוקים החתיים. מה מבדיל בין שני קובצי חוקים אלו, ומה הניע את חקיקתם?

בתחילה אנו פוגשים את בת ציון כבתו הבתולה המתריסה של י־הוה בנבואת ישעיהו נגד סנחריב מלך אשור. המטפורה הופכת קודרת כאשר ירושלם נחרבת בידי הבבלים.

קללת י־הוה אינה רק ביטוי לבוז וחוסר יראה. על פי תפיסת העולם המקראית, היא מהווה ניסיון להרוג את האל, ולפיכך העונש עליה הוא מוות.

ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ועברית מקראית מסייעות לנו להבין מדוע בני ישראל הקדמונים נטו למקם את פתחי בתיהם בצד המזרחי של הבית, ונמנעו מלהציבם בצד המערבי.

בויקרא טו חוקי הנידה עוסקים בטהרה. בויקרא יח ו־כ לעומת זאת נאסרו קיום יחסי מין עם הנידה. חז"ל, שבפניהם עמדו שני הטקסטים האלה, יצרו רעיון חדש המשלב ביניהם: איסור על יחסי מין עם אישה בזמן שהיא בטומאת נידה.

מדחייה של ביקורת המקרא עברתי להכרה באמיתותה ונאלצתי לבנות מחדש את זהותי הדתית. חמישה היבטים בחיי הדתיים השתפרו בצורה משמעותית.

ביום כיפור, שעיר אחד מוקרב לי־הוה ושעיר אחר נשלח לעזאזל, אל המדבר. מי הוא עזאזל? פרשן התורה מן המאה ה–12 אברהם אבן עזרא רומז שהתשובה מסתתרת ב־33.

אם לאיש או לאישה הסובלים ממחלת העור המוכרת בשם צרעת יש שערות שהפכו להיות בצבע "צהוב", הם טמאים. בעברית מודרנית, משמעות המילה "צהוב" היא הצבע כפשוטו, אבל האם זו גם משמעות המילה במקרא?

המקורות המקראיים שקדמו לגלות בבל מתארים את הלוויים ככהנים חסרי נחלה הראויים לשרת בקודש בכל אתר פולחן. המעמד המיוחד הזו מקורו בתקופה קדומה: לשבט לוי הייתה נחלה בעבר הירדן, ואחר שאיבד אותה נותר על מקומו והמשיך לעבוד במקדש נבו, מקום קבורתו של אבי הלוויים, משה.

כותבים מתקופת שיבת ציון ערערו על סמכותם של הכוהנים כאשר הוסיפו לטקסטים של המשכן אוהל מועד אחר, שבו משה ממנה את שבעים הזקנים. בניגוד למשכן הכוהני, באוהל מועד זה כל ישראלי יכול לגשת ולדבר עם ה'.

מיד לאחר סיפור מותם של נדב ואביהוא י־הוה מזהיר את הכהנים שלא לשתות יין לפני עבודתם במשכן. האם הסיבה למותם המסתורי של שני האחים הייתה שכרות מסוג כלשהו?

"ישָׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ..." (שיר השירים א:ב). הפרשנות האלגורית לפסוק הזה במדרש ובזוהר רואה בדמות הגברית הנקראת לנשיקה את האל עצמו, אך את מי אלוהים מנשק ומדוע? והאם הפרשנות הקבלית מותירה מקום כלשהו לאהבה אנושית?

ליל הסדר כערב של חירות פרשנית: הצגת ארבעת הקוראים של ההגדה.

בטקסטים הכהניים הפכה שמירת המצוות למטרה בפני עצמה ואילו המשמעות או התכלית המיוחדות לכל מצווה ומצווה נתפסו כעניין משני. במקביל הדגישו המחברים הכהניים את חשיבותה של הכפרה האישית, וקבעו כי יש להביא קורבן חטאת אפילו על עבירות שנעשו בשוגג.

בתקופת גלות בבל (המאה השישית לפני הספירה) מנבא יחזקאל שבירושלים עתיד להיבנות מקדש השונה מן המשכן ומהמקדש הראשון. אך כמה ממאפייניו עולים בקנה אחד עם עקרונות מבניים המוכרים לנו ממקדשים בבליים דוגמת מקדש אזידה בבורסיפה. 

כשדוד המלך עורך מפקד אוכלוסין בממלכתו הוא נענש משמיים במגפה שהורגת 70,000 איש. עוד בתקופת המדבר, לקראת המפקד הראשון של בני ישראל, מצווה התורה על כל משתתף לשלם חצי שקל כדי להימנע ממגפה. מה הופך את מעשה המפקד למסוכן כל כך?

בגדי הכוהן הגדול, הצבועים בגוני אדום וסגול, משתלבים בפלטת הצבעים של המשכן ומסייעים לכוהן הגדול להיטמע במשכנו של י־הוה. בה בעת, בחושן שעל חזה הכוהן הגדול קבועות אבנים צבעוניות ומבריקות שדווקא אינן דומות לצבעי המשכן ומושכות את העין. מה הסיבה לכך?

לביקורת ההיסטורית ולביקורת הנוסח של התורה יסודות איתנים בספרות הרבנית הקלאסית ועם זאת העולם הדתי של ימינו מתנגד בתוקף לשיטות אלה. הגיע הזמן לאמץ את הגישה הביקורתית לתורה במוסדות החינוך שלנו.

אחשוורוש מעניק להמן רשות להשמיד את היהודים. מדוע אפוא מעכב המן את גזירתו כמעט שנה תמימה על סמך פּוּר (הגרלה), ומדוע אם הגזרה נועדה לכל 127 המדינות הוא מגביל את היקפה ליום אחד בלבד?

על הנסיבות ההיסטוריות שהביאו לידי קביעת יום ניקנור ובשאלה מדוע ראוי לשוב ולציינו בדורנו.

כבר בצעדיו הראשונים על בימת המקרא מתגלה שאול כמי שאינו משכיל לראות או להיראות, אות לסיכוייו הקלושים להצליח כמלך. אל מול חייליו שאול מפחד ובמקום להקשיב לקול י־הוה מקשיב לקולות אחרים.

כאשר נכבשה עיר במזרח הקרוב הקדום, נחטפו אליליה ונלקחו אל עירם של המנצחים. לאן נלקח ה' לאחר חורבן בית המקדש?

התורה מטילה על אדם הנושא לאישה את אמתו העברייה לנהוג בה כברעיה, ולדאוג לה למזון, כסות ועונה. הפרט השלישי, עונה, הוא מונח שאפשר לפרש כמעון, כשמן לסיכה, או כזכותה ליחסי מין. הפרשנות המסורתית בוחרת לרוב להבין את המונח כמתאר יחסי מין, וגם שד"ל סבור כך. הוא מותח ביקורת על גישתו הפילוסופית של רמב"ם למיניות, וטוען שהתורה למעשה מכירה בצורכיהן המיניים של נשים.