מאמרים אחרונים

דמותה של דבורה, נביאה ושופטת, מתוארת בכתוב בקצרה בלבד. אולם, מתוך דבריה ומעשיה, ובהשוואתה לדמויות אחרות, עולה נביאה המעוצבת על פי דמותו של משה.

הקרבת בכורות בעלי החיים ופדיון הבנים הבכורים לא השתייכו במקור לסיפור יציאת מצרים. כאשר הם נקשרו למכה העשירית, הנרטיב עבר עריכה, לפיה טבח ה' גם בבכורות בעלי-החיים של מצרים.

אברהם, הגר, משה וגדעון פוגשים כולם את מלאך י־הוה. מהי ישות שמימית זו ומה טיב הקשר בינה ובין י־הוה?

האם משה גדל בבית נסיכה מצרית? האם הוא הרג איש מצרי? האם הוא ברח למדיין ונשא לאישה את בת כוהן מדיין? הנוסח הכוהני חסר את הפרטים ה"בעייתיים" האלה.

יוסף מכלכל את בני משפחתו ממחסני התבואה הרשמיים של מצרים, בזמן שהאוכלוסייה המצרית מחויבת במס של חמישית מן היבול והמקנה, ובמס עובד כדי שלא לגווע מרעב. הפרעה החדש שעולה למלוכה לא מכבד את ההסדר הזה.

סיפור יוסף מזמין את הקורא לבקר במצרים דרך המילים, השמות והמנהגים המצריים שבסיפור. הוא מעודד אותו לבחון את משמעות השימוש הייחודי באמצעי הספרותי של חזרה תוך שינויים, והוא פותח לקורא צוהר לתודעת הדמויות (במקרה זה – דמותו של פרעה) באמצעות שימוש במונולוג פנימי.

האם יעקב נקבר במערת המכפלה, לצד אברהם ושרה, יצחק ורבקה ואשתו לאה, או שמא בגורן האטד, בקבר שכרה לעצמו?

דברי ה' ליעקב, "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו:ד), הם דברי חיזוק שנועדו לקוראים בתקופת הגלות.

השתחוויה אפיים ארצה – השתטחות על הקרקע בפישוט ידיים ורגליים – היא מחוות כבוד רווחת במקרא. מדוע כיום היא מתקיימת רק בימים הנוראים?

האש העתיקה שהזינה את סיפור נס החנוכה.

מזמור שיר חנכת הבית לדוד

מפגש האיחוד בין יעקב ועשו מתקיים אחרי עשרים שנה של נתק. עשיו ניגש אל יעקב ברוח קלה ובזרועות פתוחות, אך יעקב נותר רשמי ומאופק. מדוע הוא לא משיב באותה רוח למחוות של עשיו?

על אונן בנו של יהודה נאמר "ושִׁחֵת אַרְצָה [את זרעו] לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְ־הוָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ" (בראשית לח:ט–י). מה היה חטאו של אונן?

למי שמורה הזכות להעניק שם לילד? טקסטים כוהניים ולא-כוהניים מציעים שתי תשובות שונות לשאלה זו.

סיפור המאבק בין יעקב ועשו משמש כאלגוריה פוליטית המשקפת את כיבוש אדום (=עשו) על ידי ממלכת ישראל (=יעקב) במאות ה־10 וה־9 לפנה"ס, ואת אובדן השליטה על שטח זה בשלהי המאה ה־8.

יצחק ויעקב מתוארים שניהם כעיוורים מחמת זקנה בעת שהם מברכים את הדורות הבאים. גם עלי הכהן ואחיה הנביא היו עיוורים. באיזה אופן משמשת המוגבלות הפיזית הזו כמכשיר ספרותי בידיהם של מחברי המקרא?

האם "המכפלה" היא שדה או מערה? מדוע עפרון מסרב להצעה הראשונה של אברהם? למה אברהם מתכוון כשהוא מבקש לקבור את מתו "מלפניו"? ומדוע חשוב לו כל כך לקנות חלקת קבר?

תושבי מסופוטמיה הקדומה נהגו להניח צלמיות מנחה בדמות עצמם לפני האל, בניסיון לייסד עימו קשר קבוע. מזמור כז מייצג את החלופה הישראלית לנוהג זה: הדובר מבקש לראות את י־הוה פנים אל פנים באמצעות מילים, ולא פסלים, כדי להעניק למתפלל מחסה בצל האל; מחסה שיעמוד על תילו גם לאחר היציאה מן המקדש.

משה ורבי יהודה הנשיא מפצירים בנו שניהם: "צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי".

הרקע ההיסטורי לזיקה הספרותית בין אברהם ונמרוד ובין זרתוסטרה, מייסד הזורואסטריות.

היעדר פרטים בתיאור הפנייה של אלוהים לאברם בקריאה "לך לך", כמו גם בתיאור מסעו של אברם לכנען, בולט בהשוואה לתיאורים המפורטים של דמויות מקראיות אחרות במפגשיהם עם אלוהים. הדבר מלמד שאברהם אינו גיבור טיפוסי.

ב"אנומה אליש" מסופר שהאל הבבלי מרדוךּ מתכנן להקים עיר ובה מגדל בודד שישמש כמקום מושבו וכמקום המפגש של כל האלים. סיפור מגדל בבל, שבו י־הוה קוטע את בניית המגדל ומונע יצירת מרכז כוח בבבל, הוא תגובה למיתוס הזה.

עורכי התורה כבר עמדו על הסתירות בין שני סיפורי הבריאה בבראשית א ובבראשית ב–ג, והכניסו שינויי עריכה כדי להקל את קריאת הסיפורים זה לצד זה. מודעות מעין זו ניכרת גם אצל הראשונים שפירשו את המקרא, בהם ספר היובלים ותרגום השבעים.

...מי השפיע על מי?

התואר "אם" נמצא בכתובת הקדשה עתיקה של בית כנסת, ובתלמוד הוא משמש כינוי לאימו המאמצת של אביי. נראה כי התואר הזה מופיע גם במקרא, וכך מכונות למשל חוה, דבורה הנביאה והאישה החכמה מאבל בית־מעכה. תואר זה מעיד על מעמדה המכובד של האישה ולא קשור באימהותה הביולוגית.