קריאת מזמור ל בחנוכה: מנהג מקראי?

המזמור של חנוכה

מנהג ישראל הוא לקרוא בכל אחד מימות השבוע והמועדים מזמור תהילים מסוים "השייך" לאותו היום. ממסכת סופרים (פרק יח), המתוארכת לימי הגאונים, אנו למדים כי מנהג זה ראשיתו לכל המאוחר בסוף תקופת האמוראים, וכי המזמור של חנוכה הוא תהילים ל. המזמור הזה נבחר לכאורה כי בשל כותרתו, "מזמור שיר חנכת הבית לדוד", המזכירה את חנוכת המקדש.

על פי הפרשנות המסורתית הכותרת הזו עניינה חנוכת הבית הראשון, אולם יש שראו בה את חנוכת הבית השני (שכן יש מזמורי תהילים שללא ספק נכתבו בימי בית שני). במבט ראשון, הקשר בין תהילים ל לחנוכה נראה רופף, אך סביר שזהו הקישור הטוב ביותר שחז"ל מצאו – אחרי הכל אירועי חנוכה התרחשו בשנת 164 לספירה, מאות שנים אחרי חנוכת הבית בשני בשנת 515 לפנה"ס. המסקנה היא לכאורה שהמזמור הזה לא באמת קשור לחנוכה... או שאולי דווקא כן?^[1]

ישנם חוקרי מקרא רבים, ואני בכללם, הסבורים כי הכותרת של תהילים ל אינה מתייחסת לחנוכת המקדש (הראשון או השני) אלא פשוטו כמשמעו, לחג החנוכה.

כותרת קשה לפענוח

כדי לספק בסיס משכנע לטענה כי הכותרת "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" עוסקת למעשה בחנוכה, אפתח בקשיים שהכותרת הזו מעוררת.

הקושי התחבירי

הכותרת רחוקה מלהיות ברורה. אף שכל מילה בה מובנת בפני עצמה, עדיין קשה להבין את המשמעות הכוללת של המשפט.^[2] כפל הלשון של "מזמור" ו"שיר" הביא את אחד מדרשני ימי הביניים (ילקוט שמעוני, תהילים תשיג) לפרש כי כל אחת מן המילים בצמד הזה קשורה לבית מקדש אחר, "מזמור" לבית הראשון, "שיר" לבית השני.^[3]

מה הקשר לדוד?

מה המשמעות של המילה "דוד" כאן? הפרשנות המקובלת ל"מזמור לדוד" היא שהמזמור נכתב על ידי דוד או הוקדש לו. במקרה שלנו לא יכול להיות שהמזמור הזה יוחס לדוד, אפילו על ידי סופרים קדומים, שהרי בית המקדש נבנה לאחר מותו. אמנם ייתכן שהמזמור הוקדש לדוד אבל זה אפשרות זו תמוהה, שכן למה יוקדש מזמור על חנוכת המקדש לדוד, אשר לא הייתה לו יד בבנייתו?

 בעיית החריג האחד מתוך שלושים ושישה

הקושי גדל עוד יותר כשמגלים כשהכותרת הזו חריגה במינה. צמד המילים "מזמור לדוד" מופיע ב־36 כותרות בספר תהילים, ובכולן חוץ מכאן (תהילים ל) סמוכות זו לזו.

התשובות המסורתיות

בעיית הקשר לדוד המלך הטרידה כהוגן את פרשני ימי הביניים והם הציעו מספר פתרונות.

• תשובה אחת, שמופיעה בכמה מדרשים, היא שהמזמור זוקף כאן את בניית המקדש לזכותו של דוד בגלל הרצון העז שהיה לו לבנות את המקדש, אף שלא בנה אותו בפועל.^[4]
• רבי משה הדרשן (המאה ה־11, בראשית רבתי על בראשית ד:כ) מציע כי דוד כתב את המזמור לכבוד חנוכת המקדש כאשר ראה ברוח הקודש את בניית המקדש.^[5]
• מחבר פתרון תורה (תקופת הגאונים, נשא עמ' 138, האזינו עמ' 332) מציע תשובה פחות דרמטית – דוד כתב את המזמור אחרי שהניח את היסודות לבית המקדש.^[6]

שלוש ההצעות האלה מלמדות כמה המילה "לדוד" צורמת כאן. הפרשנים המסורתיים אינם מספקים הסבר מדוע זהו המקום היחיד שבו המילים "מזמור" ו"לדוד" אינן סמוכות זו לזו.

הפתרון של ביקורת הנוסח

כל הקושיות שהזכרנו יכולות להיפתר אם מקבלים שהכותרת המקורית של המזמור הייתה "מזמור לדוד", בדיוק כמו בפרקים הסמוכים לו (כט ו־לא). המילים שבתווך, "שיר חנוכת הבית", נוספו מאוחר יותר. הן ככל הנראה הופיעו בהערה בשולי הגיליון של כתב יד קדום של המזמור^[7] והוכנסו על ידי המעתיק אל תוך הכותרת הקיימת, והתוצאה היא נוסח הכלאיים הסתום שלפנינו.

נושא המזמור: גאולה אישית או חנוכה ציבורית?

האם תהילים ל באמת עוסק בחנוכה של מקדש? נתבונן מקרוב בתוכן המזמור:

^{תהילים ל:ב} אֲרוֹמִמְךָ יְ־הוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי. ^ל:ג יְ־הוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. ^ל:ד יְ־הוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר.

אלו אמנם רק הפסוקים הראשונים אבל המזמור כולו ממשיך באותה נימה. האם זהו סוג המזמור שמתאים לקריאה ציבורית במעמד טקס חנוכת מקדש? התוכן של המזמור רחוק ממקדשים כלשהם. חוסר ההתאמה בין הכותרת ובין תוכן המזמור בולט כל כך עד שהרב מאיר וייזר (המלבי"ם, 1879-1808), מפרשני העת החדשה, הציע כי "הבית" שמופיע בכותרת אינו אלא גופו של דוד המלך (מלבי"ם על מזמור ל)!

כשקוראים את המזמור ללא הכותרת הוא נראה כמזמור הודיה של אדם פרטי שניצל מאויביו, ללא קשר למקדש (הראשון או השני) או לחנוכתו.

הכותרות של מזמורי תהלים

מזה זמן רב הבינו חוקרי המקרא כי רבות מהכותרות של מזמורי תהלים הן תוספות מאוחרות יותר למזמור.^[8] ההבנה הזו מתבססת בין השאר על ההבדלים הניכרים בין לשון הכותרות בנוסח המסורה ונוסחיהן בתרגום השבעים. במילים אחרות, גם אחרי שהטקסט המרכזי של המזמור כבר הגיע פחות או יותר לכדי גיבוש, הרגישו העורכים בנוח להוסיף בתחילתם של מזמורים רבים את ההקשר היסטורי שלהם.

התהליך הזה המשיך באופן קצת שונה בספר מדרש תהילים או מדרש לקח טוב (על שם המילים הראשונות שלו) מתקופת הגאונים. המדרש הזה הולך ומתאר את הנסיבות ההיסטוריות לכתיבתו של כל מזמור.

הקשר החשמונאי-חסידי: הסיבה להוספת הכותרת

אם החיבור בין המזמור ובין המילים "מזמור שיר חנוכת הבית" צורם כל כך, מדוע בכל זאת נוספו? התשובה לא טמונה בזיקה בין המזמור והמקדש אלא בקשר בין המזמור לחג החנוכה.

כמה פרטים במזמור הזה מקשרים אותו אל המרד החשמונאי. ראשית המזמור מתאר ניצחון של האויב כנגד כל הסיכויים – תיאור ההולם את סיפור המכבים ולמצב שקדם לאירועי חנוכה. שנית המזמור מזכיר גם "חסידים" (פסוק ה). על אף שהפרשנות המקובלת של המילה הזו במזמורים המוקדמים של תהילים היא "נאמנים", גם בספר מכבים א וגם בספר מכבים ב אנו שומעים כי במאה ה־2 לפנה"ס הייתה בישראל קבוצה או תנועה שזוהתה עם המכבים וכונתה "החסידים", asidaioi ביוונית.

כלומר ייתכן שלאחר ניצחון המכבים בשנת 146 לפנה"ס חלק מהנוגעים בדבר (מהצד המנצח) קראו את תהילים ל ואמרו לעצמום: "דוד התנבא עלינו!" ויכול להיות שבדיוק בגלל זה הם גם קראו את המזמור הזה באותה חנוכת מקדש היסטורית, שהרי בעיניהם הטקסט הזה הלם למדי, ואולי אפילו ניבא, את מה שהתרחש.

הערת שוליים

כמו ספרים אחרים במקרא גם ספר תהילים עבר שינויים לאורך הזמן, והנוסח המקורי שלו לא השתמר. התופעה הזו נוגעת גם לרמת המאקרו וגם לרמת המיקרו של הטקסט. הפסוק "כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי" בתהילים עב:כ, מעיד על נוסח קדום יותר של הספר, שסופו היה בפסוק זה. ההשוואה בין פרקים יד ו־נג, מזמורים דומים אך לא זהים, מראה את השינויים שעברו מילים וביטויים בתהליך המסירה של המזמורים. רוב השינויים אירעו בתחילתם של מזמורים מסוימים, במהלך הוספה ובעריכה של כותרות.^[9]

על כן סביר להניח כי הפתיחה המקורית של תהילים ל הייתה "מזמור לדוד", ללא קשר כלשהו למקדש. מאוחר יותר, בזמן מרד החשמונאים, המכבים ו"החסידים" הזדהו עם המזמור הזה וסברו כי התיאור של החסידים המביסים את אויביהם מוכיח כי דוד עצמו כבר חזה או ניבא את ניצחונם. ייתכן גם כי בזמן החנוכה המחודשת של המקדש הם קראו את המזמור הזה.

באותה התקופה פלוני כתב את המילים "שיר חנכת הבית" בשולי מגילת תהלים שבידו כדי להזכיר כי היה זה המזמור שהחשמונאים שרו ביום חנוכת המקדש, ואולי גם כדי להנחות את ישראל שמעתה יש לקרוא את המזמור הזה במועד השנתי המציין את האירוע הזה, כלומר בחנוכה. בשלב מסוים המילים נכנסו אל המזמור עצמו, בין "מזמור" ו"לדוד", ויצרו את הכותרת שלפנינו.,לצד קשיים תחביריים ותוכניים.

ההסבר הזה הוא אמנם השערה בלבד אך כדאי להשוות אותו לשאר ההסברים בדבר הכותרת המשונה הזו וחוסר ההתאמה שלה לתוכן המזמור עצמו. נראה בעיני שזהו ההסבר הטוב ביותר בנמצא^[10] ואם הוא נכון עולה כי המנהג לומר את תהילים ל בחנוכה הוא בדיוק מה שכותרת הזו – אחת מן המסורות האחרונות שנכנסו למקרא – אומרת לנו לעשות.