מאמרים אחרונים

"וַי־הוָה פָּקַד אֶת שָׂרָה" (בראשית כא:א) – הטקסט מרמז שבעת שאלוהים (ומלאכיו) מתגלה בפני אברהם כדי לבשר לו על הולדת יצחק, התרחש גם ביקור סמוי אצל שרה. האם כפי שטוענים פילון ופאולוס, המשמעות היא שיצחק נולד בעיבור אלוהי?

סיפור "האישה-האחות" של אברהם ושרה במצרים הוא עיבוד מחודש של סיפור אחותי־אשתי של יצחק ורבקה בגרר. הסיפור הוא מעשה טלאים אינטרטקסטואלי שנוצר על מנת שאברהם, "אבי האומה", יחווה בעצמו את אירוע הגאולה המכונן של העם.

עקדת יצחק התרחשה על הר במקום לא ידוע בארץ המוריה. כעבור זמן, כאשר סופר יהודאי שִכתב את הסיפור לגרסה שבה מלאך ה' מונע בעד אברהם להרוג את בנו, הוא קשר בין אותו הר בארץ המוריה לבית המקדש בירושלים. כך יצר למקום hieros logos – סיפור מכונן שנועד להציג את קדושת המקום – כדי להתחרות במרכז הפולחן בצפון, בבית אל.

אור כשדים מזוהה לרוב עם העיר השומרית הגדולה אוּר, המצויה בדרום עיראק. אולם מעיון נוסף במפה שמצייר לנו ספר בראשית יא יש להסיק כי היא מצויה במקום אחר, צפוני הרבה יותר.

באפוס גילגמש, אוּתְנַפִּישְׁתִים מספר לגילגָמש את סיפור המבול הגדול ומתאר כיצד הוא שרד אותו. חוקרים רבים החזיקו בדעה כי סיפור זה הוא מקור התיאור המקראי של נח והמבול. אולם ניתן לטעון בבטחה שסיפור קדום עוד יותר, אפוס אַתְרַחַסִיס, עליו מתבסס סיפור גילגמש, הוא המקור לסיפור המבול המקראי.

על פי המקרא, מתקבל הרושם שעם ישראל מורכב משנים עשר שבטים, חלקם מן הממלכה הצפונית (ישראל) וחלקם מן הממלכה הדרומית (יהודה). אולם ברשימות קדומות מן הממלכה הצפונית לא נמצא זכר לשבטי ממלכת יהודה. נראה כי רשימת השבטים המוכרת לנו נוצרה בממלכת יהודה אחרי חורבן ממלכת ישראל. יתר על כן, התפיסה כי השבטים הם צאצאיו של יעקב מאוחרת עוד יותר.

התורה מתארת כי ביום השני לבריאה אלוהים יצר את הרקיע. אלא שהחלק הזה המתואר בתורה כרקיע בפועל לא ממש קיים ביקום שלנו – עובדה שאותה העדיפו לטשטש בחינוך הישיבתי שלי.

מה המגדר של בורא עולם? מה בעצם המגדר של י־הוה?

בבראשית ו מסופר על ישויות שמימיות שירדו לארץ והעמידו צאצאים עם בני האדם. מדוע יש בתורה סיפור שנשמע כמיתוס פגאני?

רבי אליעזר אומר שהסוכה אמורה להזכיר לנו את הסוכות הממשיות של תקופת המדבר. רבי עקיבא (למרבה ההפתעה) מציע שהיא מזכירה לנו את ענני הכבוד. מה עומד בלב מחלוקת זו?

קהלת טוען כי שמחה היא הדבר הטוב ביותר בחיים, אך גם שהיא חסרת טעם ואבסורדית. במאמר זה נחקור את הסתירה העקרונית הזו.

הקשר בין חג הסוכות שישראל חגגו במקדש ובין חג השנה החדשה באוגרית ובתי הענפים שנבנו בו לאלים.

לפי עזרא (ג:ד) ונחמיה (ח:יד–טו), חגגו "העולים משבי הגולה" (ב:א) את חג הסוכות "ככתוב". אולם החגיגות שלהם שונות מן המצֻווה בתורה, ומעידות שהחוקים שהם כתבו היו שונים במקצת מאלה שלנו. האם התורה נחתמה לפני שספרי עזרא ונחמיה נכתבו?

בשני טקסי טיהור מקראיים - טקס טיהור המשכן ביום הכיפורים וטקס טיהור המצורע – מורחקת הטומאה מחפץ או אדם על ידי בעל חיים המשולח הרחק ממקום יישוב. אף על פי שטקסים אלו חריגים בנוף המקראי, טקסים דומים להם נמצאו ברחבי המזרח הקרוב הקדום, כגון באבלה, חתי, אוגרית ואשור.

כיצד ממשיכה תפילה ארמית פרובוקטיבית ובעייתית לשבות בקסמיה יהודים כה רבים מידי יום כיפור.

פרק לב בדברים מתאר את אלוהים כאב, כעפעף עין, כנשר, כאם מניקה וכצור מגן. מה הצורך במטאפורות כה רבות?

במסורת הרחבה של חומשי התורה ספר דברים עומד כהמשכו של ספר במדבר, וממשיך את הרעיון שיוצאי מצרים נידונו לנדוד במדבר עד מותם, ובניהם הם אלה שנכנסו לארץ. אולם קריאה של ספר דברים ללא תלות במסורת של ספר במדבר מגלה שמשה פונה בנאומו לאותם בני ישראל שיצאו ממצרים והלכו במדבר ארבעים שנה, ושכעת עומדים להיכנס לארץ.

תפילות ראש השנה מספרות על שרה, רחל וחנה העולות ב"זיכרונו" של אלוהים. בכך עקרות והתעברות הופכות למוקד ההשגחה האלוהית.

חגיגות ראש השנה חלו בזמן חג אסיף הענבים, בליווי סעודת קורבן ויין. י־הוה הוכרז כמלך ושופט על ישראל. ארון הברית המגלם את נוכחותו הוצג במצעד בפני בני ישראל על ידי המלך.

"וְלֹא נָתַן יְ־הוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט:ג).

מספר קטעים מקראיים מרמזים על כך שאלוהים הוכתר כמלך במהלך טקס חגיגות השנה החדשה, אם כי  בתורה עצמה נעלמו הרמזים לכך. אלוהים מופיע כמלך רק בשלושה קטעי שירה עתיקים, אך לעולם לא בפרוזה או בחוקי התורה, ואף לא בפסוקים העוסקים בראש השנה.

מאבק, בריאה, טכס המלכה ומשפט

בספר דברים בוחר ה' בישראל להיות לו לעם קדוש ולעם סגולה. מה משמעות המושגים הללו בהקשרם המקורי, והאם ניתן ליישבם עם תפיסות אוניברסליות עכשוויות?