המשכן

בגדי הכוהן הגדול, הצבועים בגוני אדום וסגול, משתלבים בפלטת הצבעים של המשכן ומסייעים לכוהן הגדול להיטמע במשכנו של י־הוה. בה בעת, בחושן שעל חזה הכוהן הגדול קבועות אבנים צבעוניות ומבריקות שדווקא אינן דומות לצבעי המשכן ומושכות את העין. מה הסיבה לכך?

כאשר נכבשה עיר במזרח הקרוב הקדום, נחטפו אליליה ונלקחו אל עירם של המנצחים. לאן נלקח ה' לאחר חורבן בית המקדש?

על מנת להדגיש שהפולחן הישראלי אינו סוד גנוז הידוע רק לכוהנים, חנוכת המשכן נעשתה בפומבי, לעיני כל העם, והכילה פעולות פולחן שבדרך כלל נערכו בקודש הקודשים. חטאם של נדב ואביהוא היה, לפיכך, שהם הקטירו קטורת לפני ה' בפרטיות בתוך הקודש.

"רְאוּ קָרָא יְ־הוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי" (שמות לה:ל). מיהו בצלאל ומדוע נבחר להיות אדריכל המשכן ומי שאמון על בנייתו?

מדוע אלוהים נצרך למשכן מפואר, המעוטר במתכות ואבנים יקרות? מדוע הוא זקוק לכוהנים הלבושים בבגדים צבעוניים? לפי רמב"ם, אין זה צורכו של אלוהים, אלא צורכנו אנו.

התורה הכוהנית דנה במשכן באריכות יוצאת דופן, תוך שימת דגש על ניידותו, אך אינה מציינת שהמבנה נועד להיות זמני. המשכן המתואר במקור הכוהני לא בא כבושרה לבית המקדש, אלא שימש כפולמוס נגד קריאותיהם של חגי וזכריה להקמת בית המקדש השני.

מי זקוק למשכן? מה הטעם בעבודת הקורבנות? רמב"ם ורמב"ן מציעים תשובות שונות בתכלית לשאלות האלו, ותשובותיהן חושפות מחלוקת עמוקה על מהותן של היהדות ומצוותיה.

ההקבלות בין המשכן ובין מבנים במזרח הקדום כמו האוהל הצבאי של רעמסס השני שופכות אור על משמעותם ותפקידם האפשריים של מבנים עתיקים אלה.

האנתרופולוגית הבריטית מרי דאגלס הציעה שספר ויקרא מעוצב בצורה המשקפת את מבנה המשכן, וכי מבנה המשכן משקף את ההפרדה שנהגה במרחב במעמד הר סיני. על פי הקריאה הזו שני הסיפורים היחידים לאורך הספר נועדו לייצג את המסכים (וילונות) שהפרידו בין חלקי המשכן.

ר' נסים ממרסיי, איש המאה ה-14, סבר שמשה שמע מה' ציווי כללי על בניית המשכן ועל מצוות התורה. את פרטי המצוות כתב משה בעצמו וייחס אותם לה' כדי לגדל את שם האל. עיון מדוקדק בפסוקים רבים בספר דברים מלמד כי לתפיסה זו, הנוגעת לתפקידו של משה כמחוקק המצוות, שורשים קדומים ביותר.

התיאור של בניית המשכן מהדהד את סיפור הבריאה בבראשית א– ב:ד₁ ובכך מספק מפתח פרשני לאופן שבו הכותבים הבינו את מהות המשכן. תיאוריות פולחן מספקות תובנות נוספות לגבי המשמעות שבני ישראל הקדומים העניקו למשכן כמקום פולחן.

תיאורו המפורט של המשכן הניצב בלב מחנה ישראל מאפשר לקוראים גישה עקיפה אל ביתו הקדוש של אלוהים. הסיפור משמש תיקון לסיפור המקדש, המתאר מבנה מלכותי מרוחק מן העם הקשור בברית עם דוד.

חי, צומח או דומם? האשורולוגיה והארכיאולוגיה מספקות תשובה לשאלה עתיקת היומין

סקירה של מגוון פירושים והצגת הממצאים האיקונוגרפיים והארכיאולוגיים החדשים.

גם המסורת וגם ביקורת המקרא מבחינות בשתי מסורות אודות ארון הקודש בטקסט המקראי: ארון הברית וארון העדות. הראשון מלווה את כוחות ישראל לקרב; הוא מופיע בבמדבר י (וַיְהִי בִּנְסֹעַ הַאָרֹן) ובסיפורי הקרבות נגד הפלשתים והעמונים בשמואל. לעומתו, ארון העדות נשאר במשכן, ומשמש מקום מושב לכבוד ה' ולהתגלותו.