דוד המלך

כשדוד המלך עורך מפקד אוכלוסין בממלכתו הוא נענש משמיים במגפה שהורגת 70,000 איש. עוד בתקופת המדבר, לקראת המפקד הראשון של בני ישראל, מצווה התורה על כל משתתף לשלם חצי שקל כדי להימנע ממגפה. מה הופך את מעשה המפקד למסוכן כל כך?

נח, מלכיצדק, עבד אברהם, לבן ויתרו מברכים את י־הוה. לעומת זאת, כפי שרבי פפיס מעיר במכילתא, בני ישראל אינם עושים כן. מחוץ לתורה, דוד ושלמה מברכים את י־הוה, אבל בכך הם דומים במעשיהם לחירם מלך צור ולמלכת שבא.

העלאת מות הגיבורים על נס היא יסוד שכיח בכתבים מהמזרח הקדום ומיוון וכן באירועי הנצחה מודרניים כמו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אך היא בולטת בהיעדרה מן המקרא. מדוע?

התורה מצווה על הכוהנים ללבוש מכנסיים תחתונים שמא יגלו את ערוותם בטעות. אולם בשמות כ נאמר שיש לעלות למזבח בכבש, ומשתמע מכך שהכוהנים אינם לובשים מכנסיים. אכן, מסופר שדוד המלך התערטל כשפיזז לפני הארון, ואשתו מיכל בזה לו על כך.

סיפור ניצחונו של דוד על גוליית (שמואל א יז-יח) כפי שהוא מופיע בתרגום השבעים חסר פרטים רבים המצויים בנוסח המסורה. ההסברים ש"השערת התוספות" ו"השערת ההשמטות" מציעות לא מבהירים את ההבדלים במלואם. הבנה של האופן שבו כתבו ותיקנו מגילות קדומות מציעה הסבר חדש.

בת שבע עולה לראשונה על בימת המקרא כמושא תשוקתו של דוד המלך. בהמשך היא מגיעה אל המלך בתפקיד אם שלמה ומתחננת שיבחר בבנה כיורש. כשאנו בוחנים מקרוב את מעשיה של בת שבע מתגלה לנגד עינינו דמות פעלתנית, המסוגלת לתמרן את בעלה ואף את בנה על מנת להבטיח את שלומו ומלכותו של שלמה.

מדרש בראשית רבה מתאר, באופן מפתיע, את הבחירות של בנות לוט באור חיובי, בעודו מטיל אשמה חריפה על לוט.

מגילת רות מספרת את סיפורה של רות, אישה מואבייה הקושרת את גורלה בגורל משפחה משבט יהודה, וגם הסבתא רבא של דוד המלך. האם ייתכן שהמגילה היא סיפור חיובי מחודש של מסורת בעייתית קיימת, שהייתה כה שנויה במחלוקת עד שהושמטה במכוון משאר ספרי המקרא?

במאה ה־14 לפנה"ס הייתה ירושלים עיר כנענית; במאה ה־9/10 לפנה"ס הייתה כבר ישראלית. במקרא יש כמה וכמה תיאורים של כיבוש העיר. מה בידנו להבין מן המסורות השונות האלה?

בספרי הנביאים, מנהיגי ישראל – בהם יהושע, שאול, דוד ואחאב – נעזרים בהגדת עתידות לשם קבלת החלטות, ממש כפי שעשו מנהיגים בעמים אחרים במזרח הקדום. התורה מטשטשת את התכלית של הפעולות והחפצים האלה ככלים להגדת עתידות ותחת זאת מדגישה את הפן הדתי והריטואלי שלהם.

עקדת יצחק התרחשה על הר במקום לא ידוע בארץ המוריה. כעבור זמן, כאשר סופר יהודאי שִכתב את הסיפור לגרסה שבה מלאך ה' מונע בעד אברהם להרוג את בנו, הוא קשר בין אותו הר בארץ המוריה לבית המקדש בירושלים. כך יצר למקום hieros logos – סיפור מכונן שנועד להציג את קדושת המקום – כדי להתחרות במרכז הפולחן בצפון, בבית אל.