המקורות המקראיים שקדמו לגלות בבל מתארים את הלוויים ככהנים חסרי נחלה הראויים לשרת בקודש בכל אתר פולחן. המעמד המיוחד הזו מקורו בתקופה קדומה: לשבט לוי הייתה נחלה בעבר הירדן, ואחר שאיבד אותה נותר על מקומו והמשיך לעבוד במקדש נבו, מקום קבורתו של אבי הלוויים, משה.

התורה הכוהנית מציגה שתי תפיסות שונות ביחס לסיבת הפטור של הבכורים מתפקיד הכהונה. האם מפקד הבכורים נועד להכריע במחלוקת זו?

מטאפורה מקראית ליחסי אלוהים ועם ישראל.

ראיות מן המקרא, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה מצטרפות לכדי תמונה המבהירה את חשיבותה הצבאית של העיר יזרעאל לממלכת ישראל בתקופת הברזל, ואת משמעותו האפשרית של המונח "היכל אחאב".

מה מלמדת אותנו הארכיאולוגיה על מיקומו וחשיבותו של כרם נבות?

במזרח הקדום נשים, כולל המלכה, שימשו ככוהנות, כפי שמגלים לנו טקסטים חיתיים. הסופרים המקראיים התנגדו לכך נחרצות בגלל קנאתם לי־הוה, למונותאיזם, ולריכוז הפולחן במקדש אחד ותחת הנהגה כוהנית אחת.

התורה מתארת את הלויים כבני שבט ישראלי נטול קרקע אשר ירשו את מעמדם כשנענו לקריאתו של משה לנקום בבני ישראל החוטאים. תיאור זה מסתיר תהליך היסטורי מורכב יותר.