יזרעאל: עיר-מצודה צבאית והמקום שבו התחולל המרד של יהוא

ראיות מן המקרא, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה מצטרפות לכדי תמונה המבהירה את חשיבותה הצבאית של העיר יזרעאל לממלכת ישראל בתקופת הברזל, ואת משמעותו האפשרית של המונח "היכל אחאב".

הדפסה
שיתוף
הדפסה
שיתוף

התצלום משקיף מזרחה מתל יזרעאל אל עמק יזרעאל ואל עבר הירדן. ברקע נראים הרי רמות גלעד, משם רכב יהוא בבהילות לעבר יזרעאל. השדה שליד הכרם, שבהחלט עשוי להיות חלקת נבות, נראה בקדמת התצלום. © נורמה פרנקלין

המקרא מזכיר את השם "יזרעאל" למעלה מ-30 פעמים בספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים ובהושע.[1] ההערה במלכים א ד:יב מלמדת כי יזרעאל הייתה אתר חשוב זמן רב לפני ששושלת בית עמרי עלתה לגדולה. המקרא מספר שנפילתו של בית עמרי – שושלת שירדה מגדולתה במהירות יחסית למרות כוחה הרב, מתחילה ותמה ביזרעאל.[2] לפיכך, על אף שהאתר היה מיושב כמעט ברצף משלהי העידן הפרה-היסטורי ועד לעת החדשה, במאמר זה נתמקד במתרחש בעיר במהלך תקופת הברזל 2.

יהורם מתנקש ביהוא ביזרעאל

על פי מלכים ב ט הנביא אלישע שלח אחד מבני הנביאים למחנה הצבא ברמות גלעד שהגן על הגבול מפני צבאו של חזאל מלך ארם. הנביא נדרש למשוח את יהוא, משרי החיל, למלך (פסוקים א–י), ולהורות לו להתקומם נגד המלך יהורם בן אחאב:

מלכים ב ט:ז וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי יְ־הוָה מִיַּד אִיזָבֶל. ט:ח וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל.

יהוא קיבל עליו את המשימה ויצא מיד ברכיבה לעבר יזרעאל, המקום שבו שהה, על פי המסופר, המלך יהורם כדי להירפא מן הפצעים שנפצע בקרב (פסוקים יא–טז).

יהורם שאל את יהוא חזור ושאול מה רצונו ולא נענה, ואז יצא לקראת יהוא, ועמו אחזיה מלך יהודה שביקר אצלו בימים ההם:

מלכים ב ט:כא …וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא וַיִּמְצָאֻהוּ בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. ט:כב וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם יֵהוּא וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלוֹם עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים. ט:כג וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָה.
ט:כד וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ. ט:כה וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר [שָׁלִשׁוֹ] שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי…

יהוא הורה להרוג גם את אחזיה מלך יהודה בעודו מנסה להימלט, ולאחר מכן נכנס לעיר, ופגש במלכה האם:

מלכים ב ט:ל וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן׃ ט:לא וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר… ט:לג וַיֹּאמֶר [שִׁמְטוּהָ] וַיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר וְאֶל הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה׃

איזבל באה על עונשה בידי יהוא, מאת אנדראה צ'לסטי (1637–1712)
איזבל באה על עונשה בידי יהוא, מאת אנדראה צ'לסטי (1637–1712)

מדוע שהו המלך ופמלייתו ביזרעאל במקום בבירה, שומרון? מה ידוע לנו על העיר יזרעאל?

מיקומה של יזרעאל

העיר הקדומה יזרעאל שכנה בעמק יזרעאל, על שלוחה סלעית למרגלות הר הגלבוע, בגובה מאה מטרים מעל פני הים בקירוב. משם חלשה על העמק המרהיב ביופיו. העיר שכנה מנגד לעיר שונם, בנקודה הצרה ביותר בעמק. כששה-עשר קילומטרים מערבה נמצאה העיר הקדומה מגידו, וכששה-עשר קילומטרים מזרחה – בית שאן.

שיקולים צבאיים – על צומת דרכים

העיר יזרעאל הייתה עיר בעלת חשיבות צבאית בממלכת ישראל של תקופת הברזל. עמק יזרעאל נמצא בין הרי הגליל מצפון והרי שומרון (שהם הר אפרים המקראי) מדרום. שליטה של גורם זר בעמק הייתה מביאה לניתוק שני חבלי ארץ אלו זה מזה. זאת ועוד, יזרעאל ישבה על צומת שבה הצטלבו שתי דרכים קדומות:

  • "דרך הים" המקראית ( וִיָה מָרִיס ) – שקישרה את מצרים עם אשור.[3]
  • דרך ההר – הקרויה בפי רבים גם "דרך האבות" – המסתעפת דרומה ומחברת את יזרעאל עם דותן, שכם, שומרון (עיר הבירה!), בית אל וירושלים.

אין פלא אפוא שיזרעאל היא זירת התרחשותם של קרבות רבים וחשובים במקרא ולאחריו, כגון הקרב האחרון בין שאול והפלשתים (שמואל א כט–לא), מפלתם של הצלבנים בקרב מול צלאח א-דין בשנת 1187, תבוסת המונגולים בקרב מול הממלוכים בשנת 1260, ונצחונו של נפוליאון נגד העות'מאנים בשנת 1799.

התמונה, שצולמה בתל יזרעאל מדגימה עד כמה העמק צר בנקודה האסטרטגית שבין יזרעאל ושונם (היום מצוי שם הכפר הערבי סולם [בקצה השמאלי של התמונה]). במקום זה, שבו מסתעפת דרך ההר לשומרון מוויה מאריס, התרחשו קרבות מפורסמים רבים. © נורמה פרנקלין
התמונה, שצולמה בתל יזרעאל מדגימה עד כמה העמק צר בנקודה האסטרטגית שבין יזרעאל ושונם (היום מצוי שם הכפר הערבי סולם [בקצה השמאלי של התמונה]). במקום זה, שבו מסתעפת דרך ההר לשומרון מוויה מאריס, התרחשו קרבות מפורסמים רבים. © נורמה פרנקלין

עיר-מצודה צבאית המגינה על שומרון

בירת ממלכת ישראל הייתה שומרון, אולם יזרעאל מוצגת לעתים קרובות כבירתו השנייה, או כבירת החורף של מלך ישראל.[4] למען האמת, אין כל ראיות היסטוריות או ארכיאולוגיות להשערה זו. שומרון הייתה הבירה היחידה של הממלכה הצפונית מיום הקמתה בידי עמרי המלך (מלכים א טז:כד).

ובכל זאת, ערכה של יזרעאל עבור ממלכת ישראל בתקופת הברזל היה גדול מאוד. כפי שנזכר לעיל, מקומה על דרך ההר היה אסטרטגי, והיא הגנה על הדרך לעיר הבירה, שומרון. אויבי ממלכת ישראל במאה התשיעית ובמאה השמינית לפני הספירה היו הארמים והאשורים, שארצותיהם שכנו מצפון וממזרח לממלכה. בפלישותיהם היה עליהם תחילה להכניע את יזרעאל, ומיזרעאל יצאו הפעולות הצבאיות נגדםיצאו. סביר אםוא שיזרעאל לא נבנתה כעיר, אלא כבסיס להתכנסות והתארגנות הצבא, ואולי אף כמפקדה.

הארכיאולוגיה ביזרעאל

החפירות הנרחבות הראשונות בתל יזרעאל נערכו בשנות ה-90 של המאה ה-20 בידי דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל-אביב וג'ון וודהד מבית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים.[5] בחפירות התגלו שרידיו של מתחם צבאי מן המאה התשיעית (או אולי השמינית) לפני הספירה. נחשפו שני מגדלים – בפינה הדרום-מזרחית ובפינה הצפון-מזרחית, ומשערים כי שני מגדלים נוספים ניצבו בשתי הפינות הנותרות. בית-שער בן ששה או ארבעה תאים נבנה בדרום המתחם, וחומת סוגרים (חומה כפולה), וחפיר יבש חצוב בסלע, הגנו עליו משלוש רוחות לפחות.

חפירות מועטות שנערכו מתחת לשכבת המתחם העלו ראיות לתקופה מעט מוקדמת יותר. עקב מצב ההשתמרות הגרוע של השרידים היה בלתי-אפשרי לתארך במדויק את שתי השכבות. וודהד ואוסישקין תיארכו את מערכת המבנים המאוחרת מבין השתיים לתקופת שושלת בית עמרי (המאה התשיעית) זאת בעיקר "על סמך ראיות מן המקרא".[6] בהתאם לכך הם קבעו את זמנה של השכבה המוקדמת לתקופה הקודמת לבית עמרי. לעומתם, אני סבורה שהמתחם המאוחר נבנה במאה השמינית (שושלת יהוא בן נמשי), ואילו השכבה המוקדמת היא השייכת לתקופת בית עמרי.[7]

מה היה ייעודו של המתחם?

ההיכל ביזרעאל – המבנה של אחאב

במעשה כרם נבות – הסיפור המקראי המתייחס לביתו של אחאב – מסופר שאחאב מכנה את בית מגוריו "בית" ואילו המספר מכנה אותו בשם "היכל":

מלכים א כא:א כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹןכא:ב וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶֽת־כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי

אחאב מכנה את ההיכל "ביתי", אולם מהו ההיכל? המילה העברית "היכל" שאולה מן המילה האכדית "אֶכַּלֻּ" (ekallu), שמקורה במילה השומרית "אֶ-גָל" (É.GAL), שמשמעה "בית נכבד". המילה האכדית משמשת לרוב לתיאור מבנה גדול כגון ארמון או מקדש. היא עשויה להתייחס גם למפקדה צבאית (ekal mašārti, צירוף המיתרגם מילולית כ"ארמון דין-וחשבון", הווי אומר מקום סקירת מצב הצבא). במקרא המילה "היכל" משמשת לרוב לתיאור מקדש, ורק בפסוקים ספורים כוונתה "ארמון".[9]

מה הוראת המילה "היכל" בסיפור העוסק באחאב? ודאי שאין הכוונה למקדש. התרגום הנפוץ – "ארמון" – אכן עשוי להיות התרגום הנכון, בייחוד משום שאחאב מתייחס להיכל כאל ביתו, ו"בית המלך" הוא המונח השכיח ביותר בסיפורת המקראית לתיאור ארמון.[10]

עם זאת, מן הבחינה הארכיאולוגית, תל יזרעאל אינו נראה כמו עיר, והמבנה אינו נראה כמו ארמון. למען האמת, בשכבתו העליונה של התל לא נמצאו עד כה ראיות לקיומה של עיר עם בתי מגורים מן המאה התשיעית והשמינית לפני הספירה. אין ספק שהתגוררו במקום בני-אדם, אולם עד כה לא מתקבל רושם של עיר. זאת ועוד, נראה שאין צורך בארמון נוסף בקרבת מקום כה גדולה לעיר הבירה שומרון.

לפיכך, אני מציעה, בזהירות המתבקשת, פתרון אחר: המונח "היכל" עשוי לתאר מפקדה צבאית, בדומה למונח האכדי "ekal mašārti". הפתרון מתיישב היטב עם נתוניה של יזרעאל, שישבה על הדרך לשומרון והגנה עליה. קיומו של "ארמון לדין וחשבון" בקרבת עיר הבירה דומה לתמונה המתקבלת מממצאים ארכיאולוגיים מאשור. לדוגמה, בתל נבי יונס, סמוך לעיר הבירה האשורית נינוה, ניצב "ekal mašārti", ששימש מרכז צבאי אסטרטגי ואתר להיאספות הצבא וארגונו.[11]

גם אם היכל אחאב לא היה ארמון, אין ספק שהיה מבנה גדול. הדבר ברור הן לאור הממצא הארכיאולוגי והן לאור דברי המקרא: אחאב מכנה את ההיכל "ביתי" במעשה נבות, וסיפור השלכתה של איזבל מן החלון מניח שהמעשה התרחש בבניין של שתי קומות.[12] אני מציעה אפוא שעלינו לדמיין מתחם גדול ששימש כמפקדה צבאית עם מגורים למלך ולפמלייתו.[13]

דמי יזרעאל ויום יזרעאל

סיפור התנקשותו של יהוא ביהורם המלך במלכים ב ט, המובא לעיל, מתאר את רכיבתו של יהוא מרמות-גלעד מערבה, לעבר יזרעאל (פסוקים יד–טז), המקום שבו התרפא המלך. הסיפור מתרחש בזמן מלחמה בין ארם וישראל, מלחמה שבמהלכה נפצע יהורם המלך, ואין פלא אפוא שהמלך ביקש לשהות במפקדתו ולא בבירתו. כמו כן מובן מדוע יצא רכוב לפגוש את אחד משרי צבאו הממהר לקראתו, כדי לשמוע ממנו בפיו ידיעות מן החזית.

בעוד שספר מלכים רואה את פעולת הרצח של יהוא ביזרעאל לחיוב, נראה שהאירוע עורר אימה בקרב חלק מבני ישראל. בראשית ספר הושע מספר שאלוהים מצווה על הנביא לקרוא לבנו הבכור יזרעאל:

 הושע א:ד וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָה אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל: א:ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְשָֽׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל:

המקרא אינו מזכיר את יהורם או את פעולת ההתנקשות, אולם פרשני המקרא מאז ומתמיד הסיקו כי הפסוקים מתייחסים לאירוע זה.[14] ולכן, מנקודת מבטו של הושע על ההיסטוריה, התקוממותו העקובה מדם של יהוא הייתה הרע בעיני ה' וביתו עתיד לנחול תבוסה או להיענש. הענישה תיעשה במקום שבו חטא את חטאו – יזרעאל. ויחד עם זאת, הנבואה חותמת בנימה חיובית ומתארת את יזרעאל ההופכת ממקום שבו נשפך דם, לראשית צמיחתה של התקווה; ההפטרה לפרשת במדבר לקוחה מנבואה זו (הושע ב:א–כב):

הושע ב:ב וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל:… ב:כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶֽעֱנֶה נְאֻם יְ־הֹוָה אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ: ב:כד וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵ֖ם יַעֲנוּ אֶֽת יִזְרְעֶאל: ב:כה וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ…

הערות שוליים