קריאת שמע

מילות הפתיחה של תפילת עלינו לשבח, "עלינו לשבח לאדון הכל", יוצרות מתח תיאולוגי: אם אלוהים מוצג כאן כאדון הכל, מדוע רק עם ישראל נקרא להלל אותו?

לפסוק "שמע ישראל" ישנם פירושים רבים, פילוסופיים, אסכטולוגיים, לאומיים, וכדומה. דרך היסטורית-ביקורתית להבין את הפסוק היא לקרוא אותו (ואת ספר דברים בכללותו) על רקע השליטה האשורית בארץ, כאשר אשור היללה את האל שלה אשור כשליט עליון על העולם.

לא אחת אנו שומעים כי הרעיון המונותאיסטי הוא אחת מן התרומות הגדולות ביותר שהעניקה היהדות לעולם המערבי. עם זאת אין זה ברור כלל כי המקרא הוא אכן מונותאיסטי. אז מה הוא בעצם מונותאיזם ומתי הומצא לראשונה?

קריאת ספר דברים לאור חוזי ברית מהמזרח הקדום מלמדת שמצוות אהבת ה' משלבת רגש ומעשה כאחד. כמו כן אנחנו למדים מתוך זאת על טיב אהבת ה' לעמו ישראל, כפי שהיא מתוארת בספרי הנביאים ובפירושי חז"ל לשיר השירים.

"וְלֹא נָתַן יְ־הוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט:ג).

הפסקה השנייה של קריאת שמע (דברים יא:יג-כא) חופפת משמעותית לפסקה ראשונה שלה (דברים ו:ד-ט), וכוללת גם  רעיונות מרכזיים וביטויים זהים. סביר להניח שהפסקה השנייה נכתבה כהרחבה מאוחרת של הראשונה, בתהליך שעשוי לשקף את השלבים המוקדמים בתהליך הפיכת קריאת שמע לטקסט מרכזי.

כיצד פורשה מחדש מטאפורה מקראית לאור המנהג של ענידת קמעות להגנה אישית.

הקוראן, בקטעי ה'קִיבְּלָה' ("כיוון התפילה") שלו, יוצר קשרים אינטרטקסטואליים רבים עם קריאת שמע והפרשנות החז"לית שלה. בכך הוא מדגיש נקודה משותפת ליהודים ולמוסלמים: מהות התפילה אינה הכיוון הפיזי שאליו מפנה האדם את פניו, אלא אהבת האלוהים בכל לבך.