בריאת העולם

עורכי התורה כבר עמדו על הסתירות בין שני סיפורי הבריאה בבראשית א ובבראשית ב–ג, והכניסו שינויי עריכה כדי להקל את קריאת הסיפורים זה לצד זה. מודעות מעין זו ניכרת גם אצל הראשונים שפירשו את המקרא, בהם ספר היובלים ותרגום השבעים.

הזכות העומדת לאל להעניק חבלי ארץ לעמו היא מוטיב רווח במקרא ובספרות המזרח הקרוב. ייתכן שיש ממש במדרש חז"ל המספר שהתורה פותחת בסיפור הבריאה כדי להגן על ישראל מפני הטענה שישיבתו בכנען היא מתוך גזל.

אלוהים מתמודד עם ה"תֹהוּ וָבֹהוּ" הקדמוני על ידי שהוא מנתח אותו למרכיביו היסודיים ויוצר ממנו מציאות מסודרת ותבונית יותר. מכאן ואילך מופקדת המלאכה הזו בידי האדם.

התיאור של בניית המשכן מהדהד את סיפור הבריאה בבראשית א– ב:ד₁ ובכך מספק מפתח פרשני לאופן שבו הכותבים הבינו את מהות המשכן. תיאוריות פולחן מספקות תובנות נוספות לגבי המשמעות שבני ישראל הקדומים העניקו למשכן כמקום פולחן.

התורה מתארת כי ביום השני לבריאה אלוהים יצר את הרקיע. אלא שהחלק הזה המתואר בתורה כרקיע בפועל לא ממש קיים ביקום שלנו – עובדה שאותה העדיפו לטשטש בחינוך הישיבתי שלי.

מה המגדר של בורא עולם? מה בעצם המגדר של י־הוה?