פשט

"בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט:יג). הכוונה המקורית הייתה שכל בני ישראל יהיו ככוהנים ויחוו יחד את ההתגלות האלוהית על ההר, אולם כאשר י־הוה ירד וקול השופר נשמע, העם נרתע ונותר למטה.

התורה מתארת את מנהג הטלת החרם על בני אדם, שמשמעו שהאדם, ולעתים גם משפחתו, יוצאו להורג, ורכושם ייתרם למקדש. דעתם של חז"ל לא הייתה נוחה מחוק זה והם עשו שימוש בכלים מדרשיים כדי לרוקנו ממשמעות.

המעבר של פרשנות המקרא מקריאות מדרשיות לפירושים מילוליים של פסוקים בהקשרם צמחה מתוך המהפכה הקרלונגית שהוביל קרל הגדול במאה התשיעית. שיטת פירוש זו עברה לקדמת הבמה היהודית רק במאה האחת עשרה, עם פרסום פירושו של רש"י, אשר כלל בין היתר פירושי פשט. בעקבותיו התפתחה גישת הפשט של רבי יוסף קרא ושל רשב"ם.

על פרשנות לא מסורתית של "ארמי אובד אבי" מימי הביניים ועל המאבק נגדה.

כיצד פורשה מחדש מטאפורה מקראית לאור המנהג של ענידת קמעות להגנה אישית.