לפי ספר דברים נביא שקר שאין דבר ה' בפיו ומסית לעבודה זרה עשוי בכל זאת לעשות ניסים ולחזות את העתיד.

לוח המועדים של ספר דברים בפרק טז החל כמהדורה קצרה של לוח המועדים מספר שמות כג. בשלב מאוחר הלוח הורחב כדי להבהיר את פרטיו ולמזג את חג המצות האביבי עם קורבן הפסח, שהיה קשור במקור להקדשת בכורות הבהמות.

על משמעותו המקורית של האיסור המקראי בטרם התפרש כאיסור בישול או אכילת בשר בחלב.

פירושו הנועז של פרשן ימי הביניים בכור שור (המאה ה -12 לספירה) לפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו", מוביל להסבר אקדמי מסקרן אודות הפרשנות הפנים-מקראית, המשרטט את התפתחות המצווה.

בספר דברים מצאנו את הציווי על ריכוז פולחן ה' במקדש לאחר ישיבה לבטח בארץ. מתי היה אמור הדבר לקרות לפי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית, ומתי הוא התרחש באמת?

אבל עוף וביצים נותרו מותרים