עמימות טקסטואלית

לאחר שהגביע של יוסף נחשף באמתחתו של בנימין, יהודה נושא נאום נלהב לשם הצלת בנימין. בנאום הוא טוען שאם בנימין יעזוב את אביו התוצאה תהיה ש"הוא" ימות. למי הוא מתכוון, מי עלול למות? ומדוע הטקסט מתנסח בעמימות?

סופרי המקרא דלו מילים נדירות בעלות צלילים חזרתיים מעמקי הלקסיקון העברי כדי להעצים את מצלול הטקסט באזני השומעים. חלק מהמילים הללו מופיעות במקרא פעם אחת ויחידה.

תשומת לב זהירה לבחירת המלים ולצורות הפועל הדו-משמעיות בסיפור שמשון מעידה כי המלאך שתל בו חידה למנוח. בעת ובעונה אחת, הטקסט מאפשר גם את הפרשנות הרווחת יותר, שלפיה אביו של שמשון הוא מנוח וכוחותיו של שמשון אינם אלא מתת אל.

ספר דברים נותן לאדם הרשאה כמעט גורפת לאכול לשובע מכרמו או משדהו של שכנו כל זמן שאינו אוסף את הפירות בכלי או משתמש בכלי כלשהו לקטוף אותם. תיאור מפורסם בברית החדשה מספר על תלמידי ישוע שקטפו מלילות חיטה בשבת וזכו לקיתונות של זעם על חילול השבת – ולא על גניבה – מן הפרושים. פרשנים דנים בשאלה מהו הטעם לחוק זה, ומה הם גבולותיו.

תיאור נסיבות הגירושין בספר דברים עמום למדי. המשנה (גיטין ט:י) מביאה דעות שונות בשאלה מתי איש רשאי לגרש את אשתו. מה ניתן להסיק מהכתוב בתורה?