מגדל בבל: פולמוס נגד מקדש אֶסַגִיל של מרדוךּ

מאמר זה מבוסס על מחקר השוואתי מקיף ב"אנומה אליש" ובבראשית יא:א–ט:

M. Oshima and A. Acker Gruseke, “L’homme propose, Dieu...disperse: Gen 11:1–9 in Comparative and Spatial Perspective,”forthcoming. 

למחקרים נוספים על בראשית יא:א–ט ראו:

Angelika Berlejung, “Living in the Land of Shinar: Reflections of Exile in Genesis 11:1–9?,” in The Fall of Jerusalem and the Rise of the Torah, ed P. Dubovský, D. Markl, and J.–P. Sonnet (Tübingen: Mohr Siebeck, 2016), 89–111 (at 90–91); Andreas Schüle, Der Prolog der hebräischen Bibel: Der literar- und theologiegeschichtliche Diskurs der Urgeschichte (Genesis 1–11), Abhandlungen zur Theologie des Alten und Neuen Testaments 86 (Zürich: TVZ, 2006), 379; and Christoph Uehlinger, Weltreich und “eine Rede”: Eine neue Deutung der sogenannten Turmbauerzählung (Gen 11, 1–9), Orbis Biblicus et Orientalis 101 (Freiburg: Universitätsverlag, 1990), 9–34.

שנער נזכרת כמקום שבני האדם התיישבו בו אחרי המבול ולפני הסיפור המופיע בבראשית יא:א–ט. בלוח העמים (בראשית י; שאינו מס"כ) מסופר שנמרוד בנה בארץ שנער את הממלכה הראשונה, בבל:

^{בראשׁית י:ט} הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְ־הוָה עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְ־הוָה. ^י:י וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.

כעבור זמן בבל חדלה להיות הבירה, ואת מקומה תפסו ארך (אוּרוּכּ / וַרְכּא של היום), אכד (שהוקמה בידי סרגון מלך אכד באלף השלישי לפני הספירה; מקומה אינו ידוע) וכַלְנֵה (מקום העיר אינו ידוע) שבארץ שנער. בהמשך המוקד עבר לאשור (נינוה, רחובות עיר, כלח ורסן; פס' יא–יב). בניגוד לספייזר, שמציע את התיקון וְכֻלָּנָה במקום וְכַלְנֵה, אני סבור שכַּלְנֵה הוא שם מקום שטרם זוהה. ראו:

A. Speiser, “Word Plays on the Creation Epic’s Version of the Founding of Babylon,” Orientalia Nova Series25: 317–323.

ראו:

Yigal Levin, “Nimrod the Mighty, King of Kish, King of Sumer and Akkad,” Vetus Testamentum 52.3: 350–366 [at 353]; Yigal Levin, “Nimrod, Mighty Hunter and King – Who Was He?,” TheTorah (2020); and Ran Zadok, “The Origin of the Name Shinar,” Zeitschrift für Assyriologie 74: 240–244 [at 240].)

חשוב לעמוד על כך שלפי לוח העמים, נמרוד אינו מצאצאי שם, שעימם נמנים בני ישראל, אלא מצאצאי חם, כמו המצרים והכנענים (פס' ח). משמעות הדבר שגם על פי לוח העמים, שנער אינה חלק מהארץ שניתנה לבני ישראל.

מחבר מאמר זה סבור שמשמעות המילה "בקעה" היא "מישור" (plain), אך רבים ממתרגמי המקרא מבינים שמשמעותה "עמק" (valley). ראו:

BDB: “בקעה,” 132; JPS; Robert Alter, The Hebrew Bible, vol. 1: The Five Books of Moses: Torah (New York: Norton, 2019), 38; and Claus Westermann, Genesis 1–11, trans. J. J. Scullion, Continental Commentary (Minneapolis, MN: Fortress, 1994), 544, “a plain in a valley.”

ראו:

T. Potts, Mesopotamian Civilization: The Material Foundations (Ithaca, NY: Cornell University Press, 1997), 6–42.

בספרות המקרא, השם "שנער" הוא כינוי לכל ארץ בבל. רן צדוק (הערה 2 לעיל, עמ' 240–244) מציע שהשם העברי שִנְעָר נגזר מן השם האכדי שַנְחַרַ. במקור השם ציין שבט כשי, ובמהלך המחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה העמים שחיו ממערב לפרת החלו להשתמש בו ככינוי לבבל.

בבראשית יא:א–ט מסופר על בניית עיר ומגדל (בראשית יא:ג, ה). בהמשך התיאור המגדל אינו מוזכר עוד (פס' ח–ט). למרות זאת, היה זה המגדל, ולא העיר, שהותיר חותם במסורות ובפרשנויות שבאו בעקבותיו, ומשום כך במחקר המודרני מדובר על "מגדל בבל". כינוי הולם יותר לסיפור הוא "בניין בבל" (ראו:

Danna Nolan Fewell, “Building Babel,” in Postmodern Interpretations of the Bible—A Reader, ed. A.K.M. Adam [St. Louis, MO: Chalice, 2001], 1–15).

חשוב להעיר שאף על פי שהאבן הייתה נפוצה יותר בצפון, באשור הרבו להשתמש בלבני בוץ, הן בבניית בתים והן בבניית מונומנטים. על מסופוטמיה כארץ של "בנייה בבוץ ובלבנים", אפילו במבנים מונומנטליים, ראו:

R. S. Moorey, Ancient Mesopotamian Materials and Industries: The Archaeological Evidence (Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 1999), 301–362 (at 302).

ואומנם נבוכדנצר מספר שארבע הקירות של הזיקורת שהקים נבנו מלבנים ואספלט שרופים. ראו:

George, “Stele of Nebuchadnezzar II,” 166, 167, line 54, and 168.

לבנים ואספלט שרופים שימשו גם לבניית ארמונו של נבוכדנצר כולל ביצוריו. ראו למשל:

Paul-Alain Beaulieu, “Nebuchadnezzar’s Babylon as World Capital,” Journal of the Canadian Society for Mesopotamian Studies 3 (2008): 5–12.

על בניית מונומנטים באופן כללי ראו:

Moorey, Ancient Mesopotamian Materials and Industries, 302–306; 315–322; 332–335.

על הבנייה בישראל ראו:

Philip J. King and Lawrence E. Stager, Life in Biblical Israel, Library of Ancient Israel (Louisville, KY: Westminster John Knox, 2001), 21–35.

למחקר מעמיק עדכני על בית המקדש הראשון ראו:

 Peter Dubovksý, The Building of the First Temple: A Study in Redactional, Text-Critical and Historical Perspective, Forschungen zum Alten Testament 103 (Tübingen: Mohr Siebeck, 2015).

לאבחנה דומה בדבר התרגום המפורש של שמות החומרים ו"ידע מדויק ומפורט של טכניקות הבנייה במסופוטמיה" של המספר, ראו:

Nahum M. Sarna, Genesis, JPS Torah Commentary (Philadelphia: JPS, 1989), 82; Speiser, “Word Plays on the Creation Epic’s Version of the Founding of Babylon,” 321.

מילים אלה אינן Fremdwörter ("מילים זרות"), ש"זרותן היא חלק מן המאפיינים הסמנטיים שלהן" אלא Fremdmaterialen ("חומרים זרים"). ראו:

Ronald Hendel, “Genesis 1–11 and Its Mesopotamian Problem,” in Cultural Borrowings and Ethnic Appropriations in Antiquity, ed. E. S. Gruen, Oriens et Occidens 8 (Stuttgart: Steiner, 2005), 23–36 (at 25).

בטקסטים הכתובים בכתב יתדות, השם "בבל" (באכדית: בָּבִּילִי) מאוית במקרים רבים באמצעות הלוגו-גרמות קָ–דינגיר-רַ ("שער האל"). עם זאת, בלוח החמישי, שורה 129 ב"אנומה אליש" מוסבר שהעיר נקראת בבילי משום שהיא ביתם של האלים הגדולים (בִּיתָת אִלִי רַבּוּתִי). במילים אחרות, הבבלים הקדומים האמינו שבבל היא מקום משכנם של האלים בארץ. עם זאת, האיות המוקדם בר.^כִּ.בר, שיש להניח שנקרא בַּבַּר, מלמד שהכתיבה הלוגוגרפית של השם "בבל" וההסבר האטיולוגי ב"אנומה אליש" הם מעין מדרש פרשני לשם המקום. להסבר בדבר השם המקורי והמעתק ר>ל, ראו:

P.-A. Beaulieu, A History of Babylon 2200 bc–ad 75 (Souhthern Gate: Wiley Blackwell, 2018), 41.

ראו:

Gerhard von Rad, Genesis: A Commentary, trans. J. H. Marks, rev. ed., Old Testament Library (London: SCM, 1972), 152.

לסקירה קצרה של מחקרים העוסקים בפרשנות שלפיה בוני המגדל נענשו על גאוותם, ראו:

Harland, “Vertical or Horizontal”; Fewell, “Building Babel.”

פרשנות זו קושרת את מוטיב הפריון המופיע בס"כ לסיפור מגדל בבל, שאינו שייך לס"כ, וקוראת את שני המקורות יחדיו. פיטר הרלנד מעיר שגישה זו שכיחה יותר אצל המפרשים היהודים מאשר הנוצרים. ראו:

Peter J. Harland, “Vertical or Horizontal: The Sin of Babel,” Vetus Testamentum 48.4 (1998): 515–533 (at 530).

חלק מן החוקרים טוענים שסיפור מגדל בבל שייך לתקופה הבראשיתית והאנשים המופיעים בו אינם הבבלים אלא האנושות ככלל. לאור זאת הם אומרים שהניסיון לזהות את המגדל עם אחד הזיקורתים הקדומים שגוי יסודו. ראו למשל:

Westermann, Genesis 1–11, 719–721.

מקור השם "זיקורת" במילה האכדית זִיקּוּרָתוּ, שנגזרה מהמילה זַקָרוּ, "לבנות לגובה". המילה מורה ככל הנראה על גובהם המרשים של המגדלים־מקדשים במסופוטמיה. המונח שימש גם לציון גובהו של הר, ובייחוד פסגתו. על בניית הזיקורתים ותפקידיו ראו למשל:

Wilfrid Allinger-Csollich, “Gedanken über das Aussehen und die Funktion einer Ziqqurrat,” in Tempel im Alten Orient: 7. Internationales Colloquium der Deutschen Orient-Gesellschaft 11–13 Oktober 2009, München, ed. K. Kainuth, A. Löhnert, J. J. L. Miller, A. Otto, M. Roaf and W. Sallaberger (Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2013), 1–18; Berlejung, “Living in the Land of Shinar,” 96.

ראו למשל:

Claus Ambos, “Ziqqurrat: A. Philologisch,” Reallexikon der Assyriologie und Vorderasiatischen Archäologie 15: 323–325; and Peter A. Miglus, “Ziqqurrat. B. Archäologisch,” Reallexikon der Assyriologie und Vorderasiatischen Archäologie 15: 325–330.

למשמעות שמו הטקסי של הזיקורת ולתיאור קצר של תולדותיו, ראו:

R. George, House Most High: The Temples of Ancient Mesopotamia(Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 1993), 149, no. 1088.

ראו למשל:

Von Rad, Genesis, 150–151; Markus Witte, Die biblische Urgeschichte: Redaktions- und theologiegeschichtliche Beobachtungen zu Genesis 1,1–11,26, Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft 265 (Berlin: De Gruyter, 1998), 302; Westermann, Genesis 1–11, 80; Hendel, “Genesis 1–11 and Its Mesopotamian Problem,” 31–33; Beaulieu, “Nebuchadnezzar’s Babylon as World Capital,” 10; Eckart Frahm, “Counter-texts, Commentaries, and Adaptations: Politically Motivated Responses to the Babylonian Epic of Creation in Mesopotamia, the Biblical World, and Elsewhere,” Orient 45 (2010): 3–33 (at 14–17); A. R. George, “Xerxes and the Tower of Babel,” in The World of Achaemenid Persia: History, Art and Society in Iran and the Ancient Near East, ed. J. Curtis and St. J. Simpson (London: Tauris, 2010), 472–480, (at 473); Berlejung, “Living in the Land of Shinar,” 97; and Ambos, “Ziqqurrat,” 323.

הערת העורך: למספר שבע יוחסה חשיבות בכל תרבות המזרח הקדום, לא רק בתרבות הישראלית. ראו את הדיון הקצר כאן (ובפרט את הדוגמאות בהערה 62):

Elaine Goodfriend, “Seven, the Biblical Number,” TheTorah (2021).

כת"י 2063. ראו:

R. George, “A Stele of Nebuchadnezzar II,” in Cuneiform Royal Inscriptions and Related Texts in the Schøyen Collection, edited by A. R. George, Cornell University Studies in Assyriology and Sumerology 17 (Bethesda, MD: CDL, 2011), 153–165.

הזיקורת לא היה כנראה מבנה חדש אלא החליף מבנה קדום שנזקק לשחזור, כמו מבנים אחרים הבנויים לבני בוץ.

ראו:

E.g., Berlejung, “Living in the Land of Shinar,” 98.

במהלך התקופה ההלניסטית נלקחה מן האתר פסולת שנותרה משאריות המגדל, ככל הנראה כהכנה לשחזורו. עם זאת, התוכניות לבנות את המגדל מחדש לא הוצאו לפועל. ראו:

Olof Pedersén, Babylon: The Great City (Münster: Zaphon, 2021), 158.

קשה להגדיר במדויק את המונח me. בקצרה אפשר לומר שבעיני השומרים, me ייצג את הסיבה לקיומו של כל דבר מוחשי ומופשט. במילון שומרי חדש, פסקל אטינגר מציע שמשמעות המונח היא " essences, puissances, potentialités" ("מהויות, כוחות, אפשרויות"). ראו:

Pascal Attinger, Glossaire sumérien-français: principlement des textes littéraires paléobabyloniens (Wiesbaden: Harrassowitz, 2021), 718.

ראו:

Hanspeter Schaudig, Explaining Disaster: Tradition and Transformation of the “Catastrophe of Ibbi-Sîn” in Babylonian Literature, Dubsar 13 (Münster: Zaphon, 2019), 182–185.

ראו:

Schaudig, Explaining Disaster, 182–185.

ראו:

Uehlinger, Weltreich und “eine Rede,” 397–399 and passim).

חוקרים דוחים את הפרשנות שלפיה סיפור מגדל בבל הוא תגובה ל"אנומה אליש" משום שאינם רואים הקבלות מדויקות בין שני הטקסטים. לאמיתו של דבר יש הקבלות בין הטקסטים, אך הן אינן ניכרות לעין משום שהמחברים העבריים שינו את לשון "אנומה אליש" כדי ליצור תוכחה מבריקה נגד העלילה המקורית. לדיון מעמיק בקשרים האינטר־טקסטואליים בין "אנומה אליש" ובין בראשית יא:א–ט, ראו:

Oshima / Gruseke, “L’homme propose.”

ראו למשל:

Pongratz-Leisten in Simo Parpola, Assyrian Royal Rituals and Cultic Texts, State Archives of Assyria 20 (Helsinki: The Neo-Assyrian Text Corpus Project, 2017), LXII–LXIII; Frahm, “Counter-texts, Commentaries, and Adaptations,” 14–17.

הערת העורך: בנושא ראש השנה הבבלי ראו אורי גבאי, "ראש השנה הבבלי", התורה (2021). לדיון ביחזקאל כדוגמה למפגש של קהילת הסופרים מיהודה עם התרבות הבבלית ראו:

Laurie Pearce, “Ezekiel: A Jewish Priest and a Babylonian Intellectual,” TheTorah (2017).

ראו למשל:

G. Lambert, Babylonian Creation Myths, Mesopotamian Civilizations 16 (Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2013), 439–444.

יש לציין שבמציאות אסגיל היה שם המקדש הנמוך בבבל ההיסטורית וכן שמו של מתחם המקדשים האדיר שבו ניצבו אסגיל עצמו, הזיקורת אתמנאנכי ומקדשי האלים אאה, מדנו, אמורו ובלת־בבילי. ראו:

George, House Most High, 91.

לעומת זאת, ב"אנומה אליש" אסגיל הוא מקדש האפסו הנישא (לוח שישי, שורה 63).

התרגום מתוך "אנומה אליש", ש. שפרה ויעקב קליין (עורכים), בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום (תל אביב: עם עובד, 1998), עמ' 41.

לדברי ספייזר (הערה 2 לעיל, עמ' 319), מקור הצירוף "וראשו בשמים" בבראשית יא:ד הוא ב"אנומה אליש". קשה להאמין שמחברי המקרא היו בקיאים בשומרית. יש להניח שמשמעות שם המקדש לא היה מובן להם, אבל אין לשלול את האפשרות שהם היו מסוגלים להבין את הקטעים החשובים בטקסט. מצד שני, אם זכו לחינוך פורמלי על פי המסורת של סופרי כתב היתדות, לימודי שומרית קדמו ל"אנומה אליש" בתוכנית הלימודים.

^{בראשׁית יא:ו} וַיֹּאמֶר יְ־הוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ^יא:ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ^יא:ח וַיָּפֶץ יְ־הוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.

ראו למשל:

Schüle, Der Prolog der hebräischen Bibel, 411–412; Uehlinger, Weltreich und “eine Rede,” 372–380.