אנומה אליש

שירת הים פותחת בתבוסת המצרים וחותמת בהושבת י־הוה במקדשו והכתרתו. השוואה עם החיבורים "עלילות בעל" ו"אֶנוּמָה אֶלִישׁ" מבהירה לאיזו סוגה משתייכת השירה ומה מטרתם של המנונות מעין אלו. הדמיון המפליא לתפילת שלמה במלכים א ח מספק קצה חוט להבנת הקשרה המקורי של שירה עתיקה זו.

ב"אנומה אליש" מסופר שהאל הבבלי מרדוךּ מתכנן להקים עיר ובה מגדל בודד שישמש כמקום מושבו וכמקום המפגש של כל האלים. סיפור מגדל בבל, שבו י־הוה קוטע את בניית המגדל ומונע יצירת מרכז כוח בבבל, הוא תגובה למיתוס הזה.

העולם העתיק הצדיק אלימות ורצח המונים במלחמה כניסיון להגן על "דרכי חיינו" מפני גורמים המאיימים עליהם.

הזכות העומדת לאל להעניק חבלי ארץ לעמו היא מוטיב רווח במקרא ובספרות המזרח הקרוב. ייתכן שיש ממש במדרש חז"ל המספר שהתורה פותחת בסיפור הבריאה כדי להגן על ישראל מפני הטענה שישיבתו בכנען היא מתוך גזל.

התורה מתארת כי ביום השני לבריאה אלוהים יצר את הרקיע. אלא שהחלק הזה המתואר בתורה כרקיע בפועל לא ממש קיים ביקום שלנו – עובדה שאותה העדיפו לטשטש בחינוך הישיבתי שלי.

מאבק, בריאה, טכס המלכה ומשפט