פרה אדומה: טקס הסבון

המילה "אדום" או "אדומה" עשויה להתייחס למגוון גוונים של אדום כהה או חום-אדמדם. מחברי המקרא משתמשים במונח זה לתיאור, בין היתר, דם (מלכים ב ג:כב), תירוש (ישעיהו סג:ב), סוסים (זכריה א:ח ו-ו:ב) ובפסוק זה – פרות. ראו:

Francis Brown, Samuel R. Driver, and Charles Briggs, A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, 1st ed. with corrections (Oxford: Clarendon Press, 1953) (Hereafter HALOT), s.v. אָדֹם.

בעברית המקראית, המילה "חוק" מתייחסת באופן כללי יותר לתקנה או לחובה (כלומר, תשלום חובה). ראו HALOT, s.v. חֻקָּה. הערת העורך: לניסיונות מודרניים להבין את הטקס, ראו:

Michael Chernick, “The Enigmatic Rites of the Red Heifer,” TheTorah (2014); Ed Greenstein, “Is it Possible to Make Sense of a Biblical Ritual (Chok)?” TheTorah (2013).

מדרש אמוראי מאמצע האלף הראשון לספירה. תרגום מתוך:

Bernard Mandelbaum, Pesikta De Rav Kahana: According to an Oxford Manuscript; with Variants from All Known Manuscripts and Genizoth Fragments and Parallel Passages, 2 vols. (New York: Jewish Theological Seminary of America, 1962). 

הטקסט זמין באינטרנט באתר Sefaria.org.

שם, פסקה 4:7.

האפשרות שההליך של הקרבת פרה אדומה שיקף שיטה קדומה להכנת אפר סודה ו/או סבון הועלתה בכמה אתרי אינטרנט, למשל:

Kyle Butt, “God’s Soap Recipe,” Apologetics Press.

אולם, נראה כי היא לא נדונה בספרות המדעית או בפרשנויות המקרא הסטנדרטיות.

חלב (שומן המופק מבקר) ושומן חזיר שימשו כחומרי גלם עיקריים לייצור סבון עד לתקופה המודרנית. השומן מופק על ידי המסתו במים רותחים ולאחר מכן גריפת השומן המופק מעל פני השטח. אותה אסטרטגיה בדיוק שימשה זה מכבר להפקת שומן לשימוש בבישול ואפייה. למעשה, ניתן היה להשתמש גם בכל שמן צמחי.

ראו, למשל:

Emil Theodor Von Wolff, Aschen-Analysen Von Landwirthschaftlichen Producten, Fabrik-Abfällen Und Wildwachsenden Pflanzen: Einheitlich Berechnet Und Mit Nachweisung Der Quellen Systematisch Geordnet Nebst Notizen Über Das Untersuchte Material Und Verschiedenen Uebersichts-Tabellen, vol. 1 (Wiegandt & Hempel, 1871).

ניתוחים יסודיים כגון אלה מדווחים בדרך כלל על תכולת האלקליות והמתכות כגון נתרן, אשלגן וסידן כריכוזי משקל של התחמוצות המקבילות, דבר שאינו מספק מידע באשר לשאלה האם יסודות אלה קיימים כקרבונטים, תחמוצות, הידרוקסידים או בצורה אחרת כלשהי; יש להסיק זאת באמצעים אחרים.

השריית כמעט כל סוג של אפר צמחי במים תניב תמיסה אלקלית המכילה מעט פחמת אשלגן או פחמת נתרן, אך עוצמתה, טוהרה ואיכותה ישתנו בהתאם לצמחים ולחלקי הצמחים ששימשו לכך, וכן לתנאים שבהם הוכן האפר. אם טמפרטורת השרפה הייתה גבוהה דיה ונמשכה זמן רב מספיק, חלק מפחמת הסידן שבאפר עשוי היה לעבור קלצינציה ולהפוך לתחמוצת סידן (סיד חי). כאשר מוסיפים סיד חי למים מתקבלת תמיסה אלקלית של הידרוקסיד סידן ("מי סיד"). ניתן היה להכין סיד חי גם באמצעות חימום גיר או אבן גיר לטמפרטורות שבהן פחמת הסידן מתפרקת לתחמוצת סידן; תהליך זה שימש באופן שגרתי בעולם הקדום לייצור טיח סיד. מי הסיד מגיבים עם פחמת האשלגן ופחמת הנתרן וממירים אותן בהתאמה לאשלגן הידרוקסידי ולנתרן הידרוקסידי – בסיסים חזקים המשמשים בתהליך הסבוניפיקציה לייצור סבון אמיתי משומנים ומשמנים. השימוש בסיד חי לייצור תמיסת אשלגן או סודה קאוסטית הוא שלב סטנדרטי בייצור סבון מודרני, המכונה "קאוסטיזציה". עם זאת, כיום אין עדות לשימוש מכוון בסיד חי לייצור תמיסת אשלגן בעולם הקדום. ראו:

Kristine L. Konkol and Seth C. Rasmussen, “An Ancient Cleanser: Soap Production and Uses in Antiquity,” in Chemical Technology in Antiquity, ed. Seth C. Rasmussen (Washington, DC: American Chemical Society, 2015), 245–266 [p. 256].

כדי להתאים לייצור סבון, האפר חייב להכיל כמות מספקת של נתרן ואשלגן בצורת קרבונטים, פוספטים, תחמוצות והידרוקסידים. אלה מסיסים בקלות במים ויוצרים תמיסות אלקליות. האפר של צמחים מסוימים העמידים למלח עשיר במיוחד באפר סודה (נתרן קרבונט, סודיום ביקרבונט) ובאשלג (אשלגן קרבונט) הנחוצים. ראו:

Michael S. Tite, Andrew Shortland, Yannis Maniatis, Despina Kavoussanaki, ו-Stephen A. Harris, “The Composition of the Soda-Rich and Mixed Alkali Plant Ashes Used in the Production of Glass,” Journal of Archaeological Science 33.9 (2006): 1284–1292.

צמחים אלה, המצטברים נתרן ואשלגן ברקמותיהם, נפוצים באזורי המדבר והמדבר למחצה של המזרח התיכון. המילה "אלקלי" עצמה נגזרת מהמילה הערבית אל-קאלוי (al-qalui), القلوي, המתייחסת לאפר המותך של צמחים אלה:

Rina Wasserman, “Ancient and Contemporary Industries Based on Alkali and Alkali-Earth Salts and Hydroxides: The Historical and Technological Review,” in Ionic Liquids: Thermophysical Properties and Applications, ed. S. M. Sohel Murshed [IntechOpen, 2021].

צמחים מהסוגים Salsola, Salicornia ו-Suaeda שימשו לאורך העת העתיקה כמקור לאלקליות לייצור סבון וזכוכית:

Tite et al., “The Composition of the Soda-Rich and Mixed Alkali Plant Ashes Used in the Production of Glass,” 1284–1285).

צמחים אלה, וצמחים עמידים למלח אחרים, ידועים בדרך כלל בשם "סולטוורט" (מכיוון שהם צומחים בסביבות עשירות במלח) או "גלאסוורט" (על שם השימוש בהם בייצור זכוכית). ראו את Oxford English Dictionary, בערך "saltwort" ו-"glasswort". בנוסף, עשבים, דגנים וקנים עשירים מאוד באשלגן, ולעיתים שימשו בייצור סבון. אפר עץ (ממגוון עצים) שימש גם הוא מזה זמן רב לייצור סבון. הוא מורכב בעיקר מסיד וכמעט ללא סודה. עם זאת, היא מכילה ריכוזים שימושיים של אשלגן (פחמת אשלגן):

Von Wolff, Aschen-Analysen Von Landwirthschaftlichen Producten, Fabrik-Abfällen Und Wildwachsenden Pflanzen. Vol. 1.

אפר עץ היה זמין בכמויות גדולות גם משאריות של חימום, בישול ו(בימי קדם) מדורות הקרבה.

ראו:

Martin Levey, “The Early History of Detergent Substances,” Journal of Chemical Education 31, no. 10 (1954): 521–524; idem, Chemistry and Chemical Technology in Ancient Mesopotamia (Elsevier Amsterdam, 1959); Konkol and Rasmussen, “An Ancient Cleanser”; and Rina Wasserman, “Ancient and Contemporary Industries Based on Alkali and Alkali-Earth Salts and Hydroxides.”

ראו:

Levey, “Early History of Detergent Substances,” 522; A. Falkenstein, “Sumerische Beschwörungen Aus Boghazkoy,” Zeischrift fur Assyriologie, Ser. 2 45 (1939); Adam Falkenstein, “Sumerische Religiöse Texte,” Zeitschrift für Assyriologie und vorderasiatische Archäologie, no. 56 (1964): 5, 3.

תרגום המילה אינו ודאי (קונקול ורסמוסן, "חומר ניקוי עתיק", 255).

ראו:

Gudea Cylinder B, IX:6–7. See Konkol and Rasmussen, “An Ancient Cleanser,” 255. F. Thureau-Dangin, Les Cylinders De Goudéa., Tcl 8. (Paris: Paul Geuthner, 1925), 78–79; Henri de Genouillac, “Le Blanchissage Au Savon a L’epoque Des Rois D’ur.,” Revue d’assyriologie et d’archéologie orientale 7.2 (1910): 114.

מתכון נוסף מסוג זה, מהשושלת השלישית של אור (בערך 2200 לפנה"ס), מפרט ערבוב של 1 קא (יחידת נפח מסופוטומית) שמן עם 5 ½ קא של חומר אלקלי לשימוש בניקוי בדים (מוזיאון קונסטנטינופול, טקסטים מתלו, מס' 902, דה ז'נויאק, "Le Blanchissage Au Savon a L’epoque Des Rois D’ur.," 113). מתכון נוסף מסוג זה, ששימש לכביסת צמר, כולל שמן, הימטו-גהי (שומן), אפר עץ ומרכיבים נוספים (שם).

ראו:

Edmund O. von Lippman, Abhandlungen Und Vorträge Zur Geschichte Der Naturwissenschaften, vol. 2 (Leipzig: Verlag von Veit & Comp., 1913), 15.

לרקע על הפפירוסים הרפואיים המצריים, ראו:

Ibrahim M. Eltorai, A Spotlight on the History of Ancient Egyptian Medicine (Boca Raton: CRC, 2019), 83–94.

ראו:

Wreszinski, Der Grosse Medicinische Papyrus Des Berliner Museums (Pap. Ber. 3038) in Facimile Und Umschrift Mit Übersetzung, Kommentar, Und Glossar (Leipzig: J. C. Hinrichs, 1909), 79. 

בנוסף, טקסט המתאר טקס דתי חיתי (בערך 1300 לפנה"ס) משתמש באלקלי שהוכן מצמחים לשטיפת ידיים (Levey, “Early History of Detergent Substances,” 522).

סליקורניה (Salicornia) היא סוג של צמחי מדבר הצוברים נתרן ואשלגן ברקמותיהם. היא שימשה בימי קדם כמקור לאלקלי:

 (Tite et al., “The Composition of the Soda-Rich and Mixed Alkali Plant Ashes Used in the Production of Glass,” 1284–1285).

 מסטקאל (Mastakal) הוא צמח שטרם זוהה, אשר ככל הנראה היו לו תכונות דומות. ראו:

 Levey, "The Early History of Detergent Substances," 523.

מתכון נוסף, מהמאה השביעית לפנה"ס, מתאר שטיפת פה שיוצרה על ידי שילוב של שמן קיק מצמח Ricinus עם אלקלי Salicornia (שם).

המילה "נטר" (Neter) היא מילה נרדפת למילה המצרית ntrj, אשר בסופו של דבר נכנסה לאנגלית כ-Natron — אפר סודה המופיע בטבע במצרים. לוי מזהה את המילה neter (בארמית: nitiru) כקרבונט נתרן, שהופק מכריית אגמי סודה שהתאדו או משריפת צמחים:

Martin Levey, “Gypsum, Salt, and Soda in Ancient Mesopotamian Chemical Technology,” Isis 49, no. 3 : 336–342.

לעומת זאת, רינה ווסרמן ("תעשיות עתיקות ועכשוויות המבוססות על מלחים והידרוקסידים של אלקלי ואלקלי-עפרות") טוענת כי המילה neter מתייחסת לסודיום קרבונט שנכרה.

ווסרמן ("תעשיות עתיקות ועכשוויות המבוססות על מלחים והידרוקסידים של אלקלי ואלקלי-ארציים") מציעה כי המונח "בורית" מתייחס לצורה הצמחית של סודיום-קרבונט. מייקל זוהרי (צמחי התנ"ך [קיימברידג': הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1982], 151) מפרש את המונח "בורית" כסבון המופק מאפר צמחי ושמן זית.

ראו:

Tzvi Abusch, The Magical Ceremony Maqlû: A Critical Edition, Ancient Magic and Divination 10 (Leiden: Brill, 201), 286 (using the variant phrase in n. 4). 

הטקסט הטקסי המלווה את לחש זה הוא מקוטע, אך הוא כולל הוראות לביצוע טקס טיהור על האדם שנפגע מכשפים (שם, 367).

ראו:

Konkol and Rasmussen, “An Ancient Cleanser,” 254.

ראו:

Campbell Thompson, A Dictionary of Assyrian Botany (London: The British Academy, 1949), 22.

הטקסט נדון ומצוטט בחלקו גם אצל:

Levey, “The Early History of Detergent Substances,” 523.

אף שאפר עצמות מורכב בעיקר מפוספטים של סידן, הוא עשוי להכיל גם פוספטים שימושיים של נתרן ואשלגן.

ראו:

Harold N. Moldenke and Alma L. Moldenke, Plants of the Bible, A New Series of Plant Science Books 28 (Waltham, MA: Chronica Botanica Co., 1952), 66–70, §55; Zohary, Plants of the Bible, 104–105; and Lytton John Musselman, A Dictionary of Bible Plants (Cambridge: Cambridge University Press, 2012), 36–38.*

ראו:

Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 209–10, §186; Zohary, Plants of the Bible, 105; Musselman, Dictionary of Bible Plants, 36–38.

לגבי המינוח המדעי המבלבל סביב Juniperus turbinata, ראו את הערכים ב-The Gymnosperm Database (2021) עבור Juniperus turbinata ו-Juniperus phoenecia.

ראו:

Levey, “The Early History of Detergent Substances,” 523.

מתכונים רבים מהמאה ה-19 לייצור סבון (ומתכונים מודרניים המבוססים עליהם) מתעקשים שרק עצי עלים קשים, כגון היקורי, יכולים לשמש לייצור סבון. עם זאת, הוכח בניסויים שניתן להשתמש בעץ מחטני באותה מידה. עץ רך בוער בטמפרטורות גבוהות יותר מעץ קשה, מה שעשוי אף להקל על שטיפת האשלגן כסיד ללא צורך בטיפול נפרד בסיד חי. ראו:

Etiegni and Campbell, “Physical and Chemical Characteristics of Wood Ash.”

המשנה מתארת את מדורת הפרה האדומה כמבנה העשוי משכבות של עצי ארז, אורן, ברוש ותאנה:

^{משנה פרה ג:ח} וְעֵצִים הָיוּ מְסֻדָּרִים שָׁם, עֲצֵי אֲרָזִים וָאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים וַעֲצֵי תְאֵנָה חֲלָקָה. וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין מִגְדָּל, וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, וַחֲזִיתָהּ מַעֲרָבָה.

ראו:

Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 96–97,160, §55, §151. 

הבוטנאי מהמאה ה-18^,אולף צלזיוס, הקדיש 42 עמודים בספרו Hierobotanicon לדיון בזהותו של ה"אזוב", מבלי להגיע למסקנה שראה כמשביעת רצון! ראו:

Olof Celsius, Hierobotanicon, Sive De Plantis Sacrae Scripturae, Dissertationes Breves, vol. 1 (Wetstenius, 1748), 407–448.

ראו גם ספרי במדבר §124.

ראו:

Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 160, §151–152. 

מקורות תנאיים אוסרים במפורש על השימוש ב"אזוב יווני" או ב"אזוב רומי" (ספרי במדבר קכד).

זו כנראה המשמעות של התייחסותו לזעתר, אם כי ייתכן שהוא מתייחס לצמח קרוב כגון Origanum vulgare (אורגנו) או Origanum majorana (מרווה). ראו הערך בוויקיפדיה על "אזוב", המציין את ר' סעדיה גאון בתרגומו של התורה לערבית, ה"תפסיר", שמות יב:כב; דוד בן אברהם אל-פאסי במילון העברי-ערבי שלו לתנ"ך, ה"כתאב ג'אמי אל-אלפאז", כרך 1, ערך אזוב; יונה בן ג'נה, ספר השורשים, ערך אזוב; הרמב"ם, פירוש למשנה, נגעים יד:ו; נתן בן אברהם, פירוש למשנה, אוקצין ב:ב.

ראו:

Grace Mary Hood Crowfoot and Louise Baldensperger, From Cedar to Hyssop (London: The Sheldon Press, 1932), 71-73.

ראו:

Zohary, Plants of the Bible, 96–97; Musselman, Dictionary of Bible Plants, 73–75. 

לדוגמה, מלכים א ה:יג כולל את התיאור "‏הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר". אמנם Origanum syriacum צומח על קרקע סלעית, אך הוא אינו צומח מתוך קירות (שם). כמו כן, Origanum syriacum נדיר באזור סיני (זוהרי, צמחי התנ"ך, 96).

ראו:

Forbes Royle, “On the Hyssop of Scripture,” The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland 8 (1846); Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 65–66, §54; Zohary, Plants of the Bible, 98.

ראו:

SD Antal et al., “Metallome of Origanum Vulgare: The Unknown Side of a Medicinal and Aromatic Plant Used Worldwide,” Farmacia 63.4 (2015), Table 1; FM Soliman et al., “Comparative Botanical Study, DNA Fingerprinting, Certain Pharmacopœial Constants and Mineral Content of Origanum Syriacum L. Subsp. Sinaicum Greuter and Burdet and O. Majorana L,” Bull. Fac. Pharm. Cairo Univ 45, no. 2 (2007), Table 6; and Tehseen Gull et al., “Seasonal Variation in Proximate Composition and Minerals Profile of Different Parts of Wildly Grown Capparis Spinosa,” Pakistan Journal of Agricultural Sciences 52 (2015), Table 5.

בברית החדשה, המילה "אזוב" ביוחנן 19:29 מקבילה ל"קנה" במתי 27:48 ובמרקוס 15:36 (Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 222–223, §205), לגבי האפשרות ש"אזוב" במקרא יכול להיות גם קנה, ראו:

John Smith, Bible Plants, their History, with a review of the opinions of various writers concerning their identification (London: Hardwick & Bogue, 1877), as cited by Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 161, §§151–152.

Sorghum bicolor מקורו במזרח אפריקה והוא צומח היטב בגבהים גבוהים ונמוכים כאחד בישראל. עם זאת, הוא טרם נמצא בממצאים הארכיאולוגיים בישראל:

Zohary, Plants of the Bible, 77.

הצמח Arundo donax צומח באזורים בסוריה, בפלשתינה ובאזור סיני שבהם הקרקע לחה, כולל לאורך ים המלח ובעמק הירדן:

Moldenke and Moldenke, Plants of the Bible, 50–51, §40.

ראו:

Von Wolff, Aschen-Analysen Von Landwirthschaftlichen Producten, Fabrik-Abfällen Und Wildwachsenden Pflanzen. Vol. 1.

ראו:

Zohar Amar et al., “The Scarlet Dye of the Holy Land,” BioScience 55, no. 12 (2005).

ייתכן שהצבע האדום נראה שקוף כאשר הוא מומס במים ונמרח על הגוף פשוט משום שצפיפות הפיגמנט נמוכה יותר.

מקורות חז"ליים קדומים אינם מתייחסים להשמטה זו, אף שהם מנתחים בפירוט רב את דיני הפרה האדומה (משנה פרה; תוספתא פרה; ספרי במדבר קכד; פסיקתא דרב כהנא, פרה).