משה, אהרן ומרים – האמנם היו אחים?
קטגוריות:
משה הבכור
פרק ב בספר שמות פותח כך:
שמות ב:א וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת בַּת לֵוִֽי: ב:ב וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן...
קריאה פשוטה של הקטע הזה מעלה שהבן הנולד הוא משה, מה שהופך אותו לבן הבכור. כלומר, אם למשה היו אחים ביולוגיים הם היו צעירים יותר ונולדו אחרי המאורעות המתוארים בסיפור.
האחות הגדולה של משה
עם זאת, בהמשך הסיפור יש למשה פתאום אחות גדולה. היא צופה על התיבה בה הניחו אותו (ב:ד), מדברת עם בת פרעה (ב:ז) ומביאה את אימו של התינוק אל בת פרעה שתשתמש לו מיניקת (ב:ח). איך יכול משה להיות הילד הראשון אם יש לו אחות גדולה? התשובה היא שבמקרא המילה "אחותו" יכולה לבוא גם במשמעות של "קרובת משפחתו".[1] האפשרות הזו מתחזקת גם נוכח הבחירה של הכתוב לכנות את האם המינקת שאותה אחות נשלחת להביא בשם "אם הילד" (פסוק ח), ולא "אימה" או "אימם".[2]
המסורת הקדומה שאינה כהנית
התיאור שבו משה הוא הילד הראשון במשפחתו מגיע ממקור שונה וקדום יותר מן המקור הכהני (P). [3] מרים ואהרן מופיעים בנוסח הסיפור הזה אך לא כאחיו של משה.
אף שבמעמד הסנה אהרן מוצג כאחיו של משה, "אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי" (שמות ד:יד), קרוב לוודאי שהמילה "אח" בהקשר הזה משמעה "חבר שבט". ההסבר הזה למילה משתמע מן התיאור של אהרן כ"לוי", לכאורה תוספת מיותרת אם המילה "אחיך" משמעה אח ביולוגי. על כן הקריאה שבה אהרן הוא "אחיו לשבט לוי" של משה מתקבלת הרבה יותר על הדעת. [4]
בדומה לזאת, בתיאור הלא־כהני מרים מוצגת כאחות או כקרובת משפחה של אהרן (שמות טו:כ) אבל לא של משה או של משה ואהרן. רק ברשימת היוחסין של המקור הכהני מרים הופכת לאחות הביולוגית של משה ואהרן (במדבר כו:נט).
משפחתו של משה לפי המקור הכהני
החלקים הכהניים של התורה מתארים את משפחתו של משה בצורה שונה למדי. ראשית, במקור הכהני הוריו של משה כבר אינם זוג חסר שם מבית לוי אלא עמרם ויוכבד, אחיין ודודתו (שמות ו:כ). שנית, אצל המקור הכהני יש למשה שני אחים ביולוגיים – מרים ואהרן (במדבר כו:נט), ולא זו אף זו, אהרן גדול ממשה בשלוש שנים (שמות ז:ז; וכן במדבר לג:לח-לט בצירוף עם דברים לא:ב, לד:ז).
משמעות גמישה יותר של "אחאוּת"
הפתרון הביקורתי של החלוקה למקורות שהצעתי לעיל רחוק מן התפיסה המסורתית המקובלת כרחוק מזרח ממערב. עם זאת, חז"ל עצמם ידעו היטב שהשימוש במילים "אח" או כ"בן" במקרא אינו תמיד פשוטו כמשמעו. בבראשית לא:מד, למשל, מסופר כי יעקב מזמין את אֶחיו לארוחה טקסית. לא שמענו בשום מקום אחר במקרא שליעקב יש יותר מאח אחד, עשיו. וכך מפרש רש"י את הדברים: "לאחיו. לְאוֹהֲבָיו שֶׁעִם לָבָן". הפירוש הזה, המופיע גם בתרגום המיוחס ליונתן, מכיר למעשה באפשרות שכאשר המקרא משתמש במונחים של אחאוּת הוא לא מתאר בהכרח קשר של אחים ביולוגיים, אלא קשר של אחווה.
בדומה לזאת, כאשר אברהם מספר לאבימלך ששרה היא אחותו (בראשית כ:יב), חלק מפרשני חז"ל מציעים ששרה היא אחייניתו ולא אחותו ממש, גם לא אחות למחצה (בבלי סנהדרין דף נח עמוד ב).
החשיבות – או חוסר החשיבות – של ביולוגיה ותורשה
מדוע הפכה המסורת הכהנית את מרים ואהרן לאחים? נראה לי שהתפתחות המסורות על משפחתו של משה מדגימה שתי תפיסות מנוגדות בהן ניתן להבחין לאורך כלל התיאורים ההסטוריים שבמקרא. המחברים שפעלו ביהודה ובישראל שלפני החורבן לא ייחסו חשיבות רבה לקשרי ביולוגיה או ייחוס – למעט אולי בני השושלות המלכותיות. לעומתם שכבת הכהונה בימי הגלות ראתה את הייחוס לשושלת הכהונה כגורם המכריע להשתייכות לכת הכהנית.
במסורת הכהנית יש לאהרן תפקיד מרכזי, לא רק ככהן הגדול הראשון, אלא גם כאב המייסד של שושלת הכהנים שבאותה העת שימשה בבית המקדש. זאת הסיבה שהמחברים של המקור הכהני ראו חשיבות גדולה במיוחד בסיפור היוחסין של אהרן. אם אהרן יכול "להשתדרג" מבן‑שבט של משה לאחיו ממש, מה טוב. ייתכן כי הצירוף של מרים לשרשרת האחרים קשור בזיהוי שלה כאחותו של משה כבר בחומר הלא כהני הקדום יותר (שמות טו:כ), שהמקור הכהני הכיר ככל הנראה. המדרש הקדום [5] שחיבר בין הנקודות וזיהה את מרים עם האחות שהשגיחה על משה התינוק היווה חותמת סופית לפירוש זה.
מנהיגים הראויים לכתר בזכות מעשיהם
שלושת האחים המפורסמים, משה, אהרן ומרים, זוכים למקום נכבד מאוד במסורת היהודית. שלושתם מכונים "שלושת הרועים" וכן "שלושת הפרנסים".[6] מנקודת המבט של המקור הכהני המעלות וההישגים של המשפחה המופלאה הזו מוכיחים את החשיבות שבייחוס ראוי. עם זאת, מנקודת המבט של המקור הלא כהני והקדום יותר, יש לפנינו סיפור על שלושה אנשים העומדים בפני עצמם. כל אחד מהם הגיע אל הפסגה בזכות המידות והאיכויות שלו ובלי קשר זה לזה, לייחוס או לקשרים משפחתיים כלשהם.
אלוהים בוחר באהרן לשמש דובר למשה לא מפני שהוא אחיו או קרוב משפחתו – מן הסתם היו למשה קרובי משפחה רבים – אלא הודות לכישוריו. כך גם מרים יוצאת עם התוף ומובילה את הנשים במחולות לא מפני שהיא אחות משה, אלא מפני שהיא מנהיגה נשית טבעית ומפני שהתעוררה בה ההשראה לכך. לסיכום, כישוריהם של אהרן ומרים הם שמביאים אותם לקדמת הבמה, ולא קרבתם המשפחתית למשה.
או לפי חז"ל, האם עובר יגדל "גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני" ניתן להיגזר לפני הלידה. אבל "צדיק או רשע" לעולם לא נקבע מראש (ראה בבלי נידה טז ע"ב).[7]
"התורה" היא עמותת 501(c)(3) ללא מטרות רווח.
אנא תמכו בנו. אנו מסתמכים על תמיכת קוראים כמוכם.
הערות שוליים
פורסם
15 בינואר 2023
|
עודכן לאחרונה
15 בינואר 2023
מאמר זה הוא תרגום של "Moses, Aaron, and Miriam: Were They Siblings" שפורסם במקור על ידי TheTorah.com בינואר 2015. תורגם על ידי צוות האתר.
אין במקרא דוגמה מובהקת לשימוש במילה "אחות" לתיאור קרובת משפחה, על אף שיש דוגמות כאלה למילה "אח". עם זאת, יש שלושה פסקות שבהן המילה "אחות" משמשת במובן רחב או מטאפורי: שמות כו; יחזקאל טז; שיר השירים ד-ה.
להצעת שחזור אחרת להתפתחות הסיפור הזה, ראו:
Jacob Wright, “The Birth of Moses: Between Bible and Midrash.” TheTorah (2013).
חוקרי מקרא רבים מפקפקים בחלוקה למקורות J ו־E ותוהים אם יש בכלל אפשרות לשחזר את מקור E. אני הולך בדרכם של חוקרים אלו, הנוטים להשתמש במונח "לא כהני" או "קדם כהני" לכינוי החומר הטקסטואלי שהתקיים לפני כתיבת המקור הכהני.
שהרי הביטוי "אחיך הלוי" יכול להתפרש גם כ"אח שלך, הלוי" וגם כ"אחיך (כלומר עמיתך) הלוי".
הזיהוי של מרים כאחות הזו מופיע כבר בספר היובלים (פרק מז), כלומר בתקופת הבית השני, ומוזכר בפרשנות חז"ל (ראו למשל משנה סוטה א:ט; שמות רבה א:כב; התרגום המיוחס ליונתן לשמות ב:ד).
בבלי תענית ט ע"א.
הציטוט ממסכת נידה:
דריש ר’ חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו: רבש”ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר.
מאמרים קשורים :