השפעת האיסור על יחסים הומוסקסואליים על נוסח חוקי העריות

רשימת הליבה של איסורי גילוי הערווה

ספר ויקרא פרק יח כולל מצוות האוסרות על סוגים שונים של יחסי מין, וכולן מכוונות אל זכרים מבני ישראל.^[1] בלב הפרק עומדת סדרה של אחד-עשר פסוקים (ויקרא יח:ז–יז) המתמקדים באיסור גילוי עריות. הסדרה נפתחת בדברי הקדמה:

^{ויקרא יח:ו} אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְ־הוָה.^[2]

האיסורים ברשימה בנויים לפי נוסחה אחידה:^[3]

עֶרְוַת X לֹא תְגַלֵּה

נוסחה זו מפרידה את התוכן שבפסוקים אלו מהאיסורים הבאים לאחר הרשימה, הכתובים בסגנון שונה (פסוקים יח–כג).^[4] פירוש הביטוי "לגלות ערווה" בפרק זה נראה ברור בתחילה: הוא מציין מגע מיני. ההגדרה שהציע שד"ל (שמואל דוד לוצאטו, 1800–1865) פשוטה:

לגלות ערוה: גילוי מקום הבושה, והוא לשון נקיה וכנוי לשכיבה.^[5]

ערוות מי מתגלה?

ישנן מספר קביעות המבהירות ש "גילוי ערוותו/ה של X" פירושה לקיים יחסי מין עם X. למשל, פסוק טו:

^{ויקרא יח:טו} עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

 המשפט "אשת בנך היא" עשוי להעיד שהאמירה בדבר גילוי ערוות הכלה רומזת על קיום יחסי מין. אולם המשמעות הזו אינה משתקפת בפסוקים אחרים:

^{ויקרא יח:יד} עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא.

המחצית השנייה של פסוק זה קובעת שהביטוי "ערוות אחי אביך" אינו מתייחס לדוד, אלא לאשתו.^[6] שינוי זה בזהות האדם שמתייחסים אליו, המוביל גם לשינוי במשמעות הכתוב, מופיע גם בפסוק המתייחס להורים:

 ^{ויקרא יח:ז} עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

אם קוראים את חלקו הראשון של הפסוק, נראה שמדובר באיסור לקיים מגע מיני עם שני ההורים. אך מהמשך הפסוק מתברר ש"עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה" מתייחס לקיום יחסי מין עם האם בלבד.^[7] שוב, נראה שיש כאן הבהרה המשנה את משמעות החוק.

מהי ההגדרה של "ערוה"?

השימושים השונים בביטוי "גילוי ערווה" מציבים בעיה לשונית: במקרים אחדים נראה כי המונח "ערווה" מציין את אברי המין הנקביים, ובמקרים אחרים – משהו השייך לבעל של האישה. במקרה של פסוק י למשל ("עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה") הערווה אפילו שייכת לסַב. מסתבר שכמעט בלתי אפשרי לנסח הגדרה עקבית אחת שתתפוס את כל המשמעויות השונות של המילה.

פתרונות הרמוניים

חוק לנשים (תרגום המיוחס ליונתן)

התרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי, או פסאודו יונתן – בערך המאות השביעית והשמינית לספירה) פתר את המתח שנוצר כאן באמצעות הוספת נושא בפסוק ז, בפנייתו לאישה:

עֶרְיַית אָבוּךְ וְעֶרְיַית אִמָךְ לָא תְבַזֵי אִיתָא לָא תְשַׁמֵשׁ עִם אַבְהָא וּגְבַר לָא יְשַׁמֵשׁ עִם אִמֵיהּ אִמָךְ הִיא לָא תְגַלֵי עִרְיָיתָהּ.

תרגום לעברית: ערוות אביך וערוות אימך לא תחשוף (או: לא תבזה). אישה לא תשכב עם אביה וגבר לא ישכב עם אימו. אימך היא – לא תחשוף את ערוותה.

התרגום הפך את האיסור לקיים יחסי מין עם האב, המנוסח בלשון זכר יחיד, למכוון, באופן יוצא דופן, לנשים. פירוש זה מותיר את התמצית הסמנטית של המושג על כנה, ולצד זה מציג חוק האוסר על גילוי עריות בין אב לבתו, שחסרונו מן הרשימה בולט.

עם זאת, קריאה כזו אינה מתיישבת הקטע המסיים את הפסוק, הקובע "אִמְּךָ הִיא" אך לא מציג את המקבילה: "אביך הוא". הפירוט המופיע בתרגום גם אינו נדרש לכאורה על רקע הפסוק הקודם, המדבר על איסור קרבה לכל שאר בשר: "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה".

מונח בעל שני פירושים (רמב"ן)

רמב"ן (ר' משה בן נחמן, 1194–1270) הציע כי למונח זה קיימים למעשה שני פירושים, ששניהם נמצאים בפסוק ז:

הנכון בעיני על דרך הפשט כי ערות אביך וערות אמך לאו אחד הוא ואזהרה אחת. ימנע שלא יבא על אמו כי בבואו עליה יגלה ערות אביו וערות אמו וזהו שאמר (כאן) אמך היא כי עשית בה שתים רעות שגלית ערות אם וערות אב.

שרה ג' מלצ'ר, פרופסור אמריטה למקרא באוניברסיטת זבייאר (Xavier University), הרחיבה עוד על הרעיון הזה:

לעתים קרובות, המונח 'ערווה' מופיע בצורת הסמיכות 'ערוות' [השייכת לאישה, כלומר שהגישה אליה הוגדרה בלתי הולמת]. השימוש הבסיסי במונח זה פירושו "אברי המין" של האישה. בפרק יח למונח "ערווה" יש משמעות נוספת. כשמשתמשים בו בצירוף שם עצם המתייחס לגבר, פירושו שלגבר יש סמכות חוקית על פעילותה המינית של האישה. בפסוק ח_ב בפרק נעשה שימוש ראשון בביטוי זה, אך הכוונה מתבהרת בעיקר ממבנה הפסוק: "עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא", כלומר שהסמכות החוקית על אותה מיניות שייכת לאביך.^[8]

כפי שכתב יעקב מילגרום, לפי פירוש זה, משמעותו של פסוק ז היא: "את אשר בסמכותו המינית החוקית ['ערוות'] של אביך [כלומר, ערוות אימך] לא תגלה."^[9] זו דרך התבטאות מסורבלת למדי של הטקסט.

איש ואישה הם בשר אחד (שד"ל)

שד"ל הציע שהמונח עשוי להתייחס הן לאיש והן לאשתו, לאור הרעיון שנאמר בבראשית ב:כד, שהם בשר אחד:

וכשנכתב גלוי ערוה אצל הזכר כגון ערות אביך, ערות אחיך, הכוונה גלוי ערות אשתו, כי איש ואשתו נחשבים כבשר אחד; ובפסוק י' האיש וזרעו נחשבים ג"כ כבשר אחד.^[10]

פרשנות מדרשית זו קורסת כאשר מבקשים לייחס אותה לפסוק י, שבו "עֶרְוָתְךָ הֵנָּה" מתייחסת לנכדה:

^{ויקרא יח:י} עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.

שהרי נכדה בוודאי אינה "בשר אחד" עם סבהּ (לפי בראשית ב:כד).

חשיפה של ערות האב בעקיפין (איילברג-שוורץ)

הווארד א' שוורץ (לשעבר – איילברג-שוורץ) מתמקד באקט החשיפה, וטוען שעצם חשיפת אברי המין של האם, מגלה, בעקיפין, גם את אברי המין של האב:

פירושו של ביטוי מוזר זה הוא שכאשר אדם מקיים יחסים עם אשת אביו, הוא מסיג גבול אל מקום שבו כבר נחשפו גם אברי המין של אביו.^[11]

אך שוב, הסבר זה אינו מתאים לפסוק העוסק בקיום יחסי מין עם הנכדה (פסוק י).

ביזוי האב (פורטר)

בפירושו לספר ויקרא, ג' רוי פורטר מציע הגדרה חליפית:

חשיפת ערוותו של גבר פירושו בִּיוּשו; חשיפת ערוותה (של אישה משמעותה לפעמים קיום יחסי מין עימה ולפעמים – ביושה או ביזויה. ולכן הפרשנות אמורה להיות "לא תבייש את אביך באמצעות קיום יחסי מין עם אימך: היא אימך, ולא תבזה אותה.^[12]

אך פרשנות זו מעט מסורבלת. קשה להאמין שהקורא של פסוק ז יבין כי הביטוי "ערוות אביך" מתכוון ל"ביוש אביך" וש"גילוי ערוות אימך" פירושו "קיום יחסי מין עם אימך," בעוד ש"ערוותה" פירושו ביושה וביזויה.

שחזור רשימה קדומה יותר

לדעתי הטקסט במתכונתו הנוכחית אינו מאפשר להבין לאשורו את משמעות הביטוי "גלה ערוה". הסיבה לכך היא שרשימת גילוי העריות עברה עריכה והורחבה בכוונה כדי לשנות את משמעותה.^[13] ליבת הרשימה המקורית היתה של אנשים שאין לחשוף את ערוותם, ובכל אחד מהמקרים הכוונה הייתה איסור על קיום יחסי מין עם אותו אדם.

^{ויקרא יח:ז} עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

^יח:ח עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה

^יח:יא עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ לֹא תְגַלֶּה

(לרשימה המלאה – ראו נספח)

חוקי גילוי העריות של החיתים

חוקי החיתים (אמצע האלף השני לפנסה"נ) מכילים רשימת איסורי גילוי עריות בסגנון דומה (2.19; § 189):

אדם כי ישכב עם אימו, יחסים אסורים ('חוּרקֶל') הם.

אדם כי ישכב עם בתו, יחסים אסורים הם.

אדם כי ישכב עם בנו, יחסים אסורים הם.^[14]

אמנם, טקסט הליבה שבספר ויקרא יח ארוך יותר, אך הוא דומה באופיו לזה שאנו מוצאים בחוקי החיתים.

הוספה כחיסור

לכל איסור שבטקסט הליבה הזה, העורך של פרק יח הוסיף הערות, למשל (כאן – באותיות מוטות ובולטות):

^{ויקרא יח:ח} עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא.

^יח:יב עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא.

^יח:יג עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא.

^יח:טו עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

לרוב, הרחבות העורך נועדו להוסיף הבהרה, אך בשני מקרים שנידונו לעיל (האב ואחי האב) הן משנות את המשמעות המקורית של האיסור:

^{ויקרא יח:ז} עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

^{ויקרא יח:יד} עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא.

המשותף לשני הפסוקים האלה הוא שהרחבות העורך משנות את המין של בן/בת הזוג האסור/ה. בשני האיסורים הללו בלבד אנו מוצאים בתחילה מה שנראה כהזדווגות בין שני זכרים, ובשני האיסורים הללו בלבד ההערות משנות את מהות האיסורים עצמם.

השלכות האיסור על גילוי עריות בין גברים

הסיבה לעריכת השינוי ולהתאמת המשמעות בידי העורך ברורה: חוק האוסר קיום יחסי אדם עם אביו או עם דודו, עלול לרמוז שיחסי מין עם גבר אחר אפשריים. ההיגיון בבסיס העניין הוא ש"היוצא מן הכלל מעיד על הכלל". כלומר: נוכחותו של יוצא מן הכלל, מסגירה את קיומו של חוק כללי.^[15]

המונח התלמודי המקביל הוא: "מכלל לאו אתה שומע הן."^[16] אם קיים איסור יחסי מין עם האב ועם הדוד, ייתכן שיתפרש כאן שיחסים כאלה מותרים עם גברים אחרים. למעשה, זו מסקנתם של החוקרים לגבי האיסור החיתי בדבר קיום יחסי מין עם הבן. כך מעיר החוקר הארי הופנר:

אדם המקיים יחסי סדום עם בנו אשם ב"חורקל", לא מפני שהם בני אותו מין, אלא מפני שהוא בנו [...]. נראה שהומוסקסואליות לא הייתה אסורה בחוק החיתי.^[17]

עדכון הרשימה

אפשר היה לטעון שאם זה מה שהיה משתמע מן הנוסח המקורי של ויקרא יח העוסק באיסורי יחסים עם האב והדוד, אזי הדברים היו עומדים בסתירה לאיסור הקטגורי על משכב זכר עם זכר בהמשך הפרק:

^{ויקרא יח:כב} וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.^[18]

ואמנם, הפסוק האוסר על משכב זכר עם זכר אינו חלק מרשימת הליבה של "גילויי העריות" (פסוקים ז–יז), וככל הנראה, הוא הוּסף במקביל לזמן עריכת רשימת הליבה עם ההרחבות.

בתהליך העריכה וההרחבה של הרשימה המקורית של הנוסח הקצר בויקרא יח העורך החליט להסיר את שני האיסורים על משכב זכר, באמצעות "הבהרה" שהכוונה היא לנשים, לא לגברים, ובכך הוא יישב את הרשימה עם שאר החומר, כולל האיסור בעניין משכב זכר. עתה נכללו ברשימה אך ורק בני זוג הטרוסקסואליים, והאיסור הקטגורי על יחסים הומוסקסואליים לא עמד בסתירה לשאר התוכן.

השלכות סמנטיות ודתיות של עריכת ספר הקדושה

טקסט הליבה, שעליו בנוי הנוסח המורחב של ויקרא יח, לא כלל איסור קטגורי על יחסי זכר עם זכר, אלא ניתנו בו שתי דוגמאות של יחסים אסורים כאלה, הנחשבים גילוי עריות.

אך כאשר עורך מאוחר החליט לכלול את הרשימה הקדומה, הציון המיוחד של שני סוגי יחסים אסורים כאלה נעשה בעייתי, כי הוא רמז לכאורה שמשכבי זכר אחרים מותרים. במקום להסיר את החוקים הפוגעניים, הוא הוסיף על החוק הקיים ופירש אותו מחדש, כדי להתאים את הרשימה להוראה שהיתה ידועה לו בעניין איסור יחסים הומוסקסואליים בין גברים.

עריכה זו שינתה את משמעות הטקסט, ובו-זמנית סיבכה את הסמנטיקה של הביטוי "גילוי ערווה". ומאז ועד היום לביטויים הללו ולעבודת העריכה היו השפעה עצומה על חוקים ונורמות של מין ומיניות בעולם היהודי–נוצרי ומעבר לו.

נספח

הרשימה המקורית של איסור גילויי העריות בויקרא יח

השחזור שלי:

עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ לֹא תְגַלֶּה

עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה

עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֶּה

עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה

עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה