בלעם החוזה: מהמקרא ועד לכתובת דיר עלא

מה אנו יודעים על מקום מגוריו, השפה בה דיבר, והאלים אותם עבד.

הדפסה
שיתוף
הדפסה
שיתוף

קרבנו של בלק ונבואתו של בלעם. אמן: אוגוסטין הירשפוגל, 1548. הגלריה הלאומית לאמנויות (ארה"ב).

בלעם בפרשת בלק

עד לפני כמחצית המאה, מקורות המידע היחידים שלנו אודות החוזה הנכרי בלעם, היו המקרא ומספר מסורות יהודיות[1], נוצריות[2] ומוסלמיות[3] שהושפעו ממנו. ורוב הדברים אודות בלעם אותם מוסר לנו המקרא נמצאים בבמדבר כב:ב-כה:ט, כלומר, בפרשת בלק.[4]

העלילה הבסיסית של סיפור בלעם היא די פשוטה: בלק שוכר אותו לקלל את בני ישראל, שאותם הוא רואה כאיום על מואב; אך במקום זאת, בלעם מברך אותם בסדרה של ארבע נבואות שיריות, כיוון שיש ביכולתו לומר רק את המילים שה' שם בפיו.

הסיפור מציג את בלעם כמי שעובד את האל הישראלי, הנגלה אליו בחלומות ובחזיונות. לאחר שהוא מסיים לברך את ישראל ולקלל את אויבי ישראל, הוא הולך לדרכו.

בלעם במקרא מעבר לפרשת בלק

מעבר לסיפור לעיל, בלעם מוזכר עוד מספר פעמים במקרא. חלק מהאיזכורים האלו נראים כרמזים לסיפור הקללה והברכה של בלעם. לדוגמה,

  • בספר דברים מופיע איסור על ביאה בקהל של עמונים ומואבים (דברים כג:ד-ז). אחת משתי הסיבות הניתנות לאיסור היא העובדה שהם שכרו את בלעם לקלל את ישראל, אך אלוהים הפך את הקללה לברכה (פס' ה-ו).
  • נאום הפרידה של יהושע (פרק כד) מתייחס להצלת ישראל מאיומו של בלק, על ידי הפיכת ניסיון הקללה של בלעם לברכה (פס' ט-י).[5]
  • מיכה ו:ה מזכיר את סיפור בלק\בלעם, אך הוא עושה זאת באופן המעמת את יוזמתו של בלק למול היענותו של בלעם, הנדמית כמוערכת באופן חיובי.[6]
  • אחת ההצדקות המופיעות בנחמיה יג:ב למניעת ביאתם בקהל של העמונים והמואבים היא, כמו בדברים כג, ניסיונם לקלל את ישראל באמצעות בלעם.

התמונה העולה לאחר עיון בקטעים אלו, היא ללא ספק אמביוולנטית. מצד אחד, בלעם רוצה לקלל את ישראל כדי למלא את בקשת בלק; אך מצד שני, הוא שומע בקול האל ובמקום זאת מברך אותם.

בניגוד לכך, יתכן שברקע איזכורים מקראיים אחרים מסתתר סיפור, שאיננו בידינו, המציג את בלעם באורח שלילי לחלוטין. לפי במדבר לא:טז, בלעם הוא האחראי לחטא של בני ישראל עם בנות מואב בבעל פעור (במדבר כה:א-ט). אחריות זו מוצגת בביטוי "בדבר בלעם", שיכול להתפרש כאמירה או כעצה. לכאורה, זו הסיבה לגורלו העגום של בלעם שנהרג במלחמה נגד מדיין (במדבר ל:ח; יהושע יג:כב). נמצא, אם כן, שהמקרא מכיר לפחות שתי דמויות של בלעם; המשותף לשתיהן הוא שכוחו בדבריו.

מהיכן היה בלעם?

בספר במדבר, מלך מואב שולח את אנשיו להביא את בלעם אליו. נראה מכאן שבלעם מתגורר לא הרחק ממואב – אבל היכן?

ארם?

בטקסט המקראי, כפי שהוא עומד בפנינו, עירו של בלעם היא "פתור, אשר על הנהר" (במדבר כב:ה), מקום שזוהה עם העיר המסופוטמית פִּיתְרוּ ששכנה במרחק רב ממואב.

בדברים כג:ה המקום מזוהה ביתר פירוט, "פתור ארם נהרַים". המונח 'ארם נהרַים' מתייחס כנראה לאיזור ההתיישבות הארמית בין שני הנהרות ('נהרַים'), הפרת והחידקל. זיהוי זה מתאים למיקומה של פִּיתְרוּ, השוכנת באחד משני איזורי ההתיישבות הארמיים, במקום הנקרא כיום גֶ'זירה; במילים אחרות, במסופוטמיה העליונה.[7]

לפי זה, בעיני המקרא בלעם הוא ארמי, כפי שהיו גם אבות האומה לפי כמה מקורות מקראיים (למשל בראשית כה:כ, דברים כו:ה). אך מדוע שמלך מואבי מעבר הירדן ייצור קשר עם 'קוסם' (לפי יהושע יג:כב) ארמי המתגורר הרחק במסופוטמיה?[8] מסיבה זו היו ששיערו כי בגרסה מוקדמת יותר של הסיפור, בלעם הגיע מעבר הירדן.

עמון?

מספר חוקרים הצביעו על נוסח החומש השומרוני לבמדבר כב:ה, לפיו בלק שלח לקרוא לבלעם שהיה ב"ארץ בני עמון", במקום "ארץ בני עמו" לפי נוסח המסורה.

עמון גבלה במואב, ושליחת משלחת להביא ממנה קוסם עמוני מפורסם לא היתה טרחה גדולה.

גלעד?

לחלופין, ניתן לשייך את בלעם לאיזור אחר בעבר הירדן, הלא הוא איזור הגלעד, לפי כתובת בלעם שהתגלתה שם.[9] ב-1967, צוות ארכאולוגים בפיקוחו של ה"י פרנקן מאוניברסיטת ליידן גילה חלקי כתובת על טיח, בשכבת הרס שתוארכה סביב 800 לפנה"ס, באתר תל דיר עלא שבעמק הירדן המזרחי. האתר שוכן ליד מפגש נהרות הירדן והיבוק (זֶרקא), והוא זוהה על ידי חוקרים רבים כסוכות או כפנואל המקראיות.[10]

[תמונה] כתובת דיר עלא. livius.org

החלקים שנחשפו הם חלק מכתובת שנכתבה בדיו אדום ושחור על קיר מטויח שקרס ברעידת אדמה, אולי זו שתוארה בעמוס א:א, בימי עוזיה מלך יהודה, בראשית המאה השמינית לפנה"ס.[11] לפי השערה זו, בלעם היה 'ידוען' מקומי שדבריו השתמרו בכתובת דיר עלא, וזכרו השתמר במקרא באופן המזלזל בכוחו להועיל.[12]

שיוכו המקראי של בלעם למסופוטמיה העליונה יכול להיות מוסבר כציון של הכיוון הכללי ממנו הוא הגיע – בהתאם לאוריינטציה הגיאוגרפית של המחברים והעורכים היהודאיים של המקרא – ולאו דווקא מיקום מדויק. הופעתו בסיפורי הנדודים של ספר במדבר יכולה להתפרש כהשלכה לעבר הרחוק של דמות שפעלה לכאורה מאות שנים  לאחר היציאה ממצרים. 

בלעם בכתובת דיר עלא

הארכאולוגים הצליחו לשחזר שני 'צירופים' של טקסט רציף, כאשר הראשון שבהם השתמר במצב טוב יותר וקל בהרבה לפירוש מאשר הצירוף השני (שפת הכתובת תידון בהמשך)[13].  הצירוף הראשון מספר על "חזה אלהן" (חוזה\נביא אלוהים) בשם בלעם בר בעור,[14] ובמילים אחרות, אותו אדם המוכר לנו מהטקסט המקראי. הכתובת פותחת במילים:

יסרי ספר בלעם ב[רבע]ר
אש חזה אלהן הא.[15]

אסונות ספר בלעם ב[ן בע]ר.
איש חוזה אלוהים הוא.

הטקסט מספר על חזון אלוהי בדבר אסון שהתגלה אליו באחד הלילות:

ויאתו אלוה אלהן בלילה [ו]יחז מחזה כמשא אל

ויאמרו לב[לע]ם ברבער כה יפעל בלא אחראה אש לר[א]ה מה שמעת

ויבואו אליו אלוהים בלילה [ו]יחזה מחזה כמאמר אל.

ויאמרו לב[לע]ם בן בעור: "כה ייעשה, ללא פליטה איש לא ר[א]ה (דברים כמו) ששמעת".

למרות שעדיין לא נאמר לנו מהו החזון, אנו למדים שבלעם הגיב אליו בצורה דרמטית:

ויקם בלעם מן מחר הן […]לת יזמן ראשי קהל [א]לוה ולימ[ין יצ]ם מבקה יבכה ויעל עמה אלוה ויאמ[רו] לבלעם ברבער למ תצם ולמ תבכה ויאמר להם שבו אחוכם מה שדין ח[שבו]

ויקם בלעם למחרת, הנה... ויזמן את ראשי הקהל אליו. ויומ[יים יצוּ]ם ובכֹה יבכה. ויבאו קרוביו אליו, ויאמ[רו] לבלעם בן בעור: "למה תצום ולמה תבכה?" ויאמר להם: "שבו ואומר לכם מה אלֹהי-שַׁדַּי ח[שבו],

בלעם ממשיך ומסביר כי כינוס ("מועד") של אלים שהתנגדו לאֵל ציוו על "שָׁגָר" (או "שֶׁגֶר" או "שָׁמָשׁ") ועל "עִשׁתר" (או "עָשׁתר" או "עָשְׂתָרְתֶ") לתפור את השמים כך שהעולם יהיה בחשיכה תמידית. הדבר יוביל להרס בארץ, אותו מתאר בלעם בצורה פיוטית. שאר הכתובת מקוטעת הרבה יותר וקשה לעקוב אחרי הכתוב בה, אך נראה כי בלעם מוצא דרך לבטל את פעולתה של סיעת המתנגדים לאל, ובכך להציל את העולם.

למרות שסיפורי בלעם ונבואותיו במקרא מציגים סיפור שונה מזה שמוצג בכתובת, הרי ששמו ותפקידו כשליח אנושי להעברת מסרים אלוהיים הם זהים, הן במקרא והן בכתובת הלא-ישראלית (כנראה), ומכאן שמדובר באותו אדם. יתרה מכך, מספר מרכיבים בסיפור המקראי, כגון הנבואות השיריות וחזיונות הלילה הנאמרים בבוקר לקהל השומעים, דומים כל כך לנאמר בכתובת דיר עלא, עד כי ברור שהמחברים המקראיים ידעו כיצד סיפור או פואמה אודות בלעם צריכים להישמע, ואולי אפילו הכירו את הכתובת עצמה.

באיזו שפה דיבר בלעם?

המקרא אינו מתייחס לשפה מסוימת אותה דיבר בלעם. כמו בסרט הוליוודי בו כל האנשים בכל הזמנים מדברים אנגלית, הסיפור המקראי אינו טורח בדרך כלל לציין כי מוכרות לו שפות אחרות.[16] כמעט כולם מוצגים כדוברי עברית; אפילו נכרים כמו פרעה בסיפור יציאת מצרים, או לבן, או אבימלך. לולא הטקסט המקראי היה מציג מראש את בלעם כנכרי, לא היינו מעלים בדעתנו כי ייתכן ושפת האם שלו אינה עברית.

בהנחה שכתובת דיר עלא כתובה בשפת האם של בלעם, הרי שניתן למצוא בה את המפתח לשאלת מוצאו. לרוע המזל, למרות שהכתובת קריאה ורוב הטקסט שלה אף תורגם, החוקרים חלוקים ביניהם בדבר שפתה. כמה רכיבים בטקסט מצביעים על מקור ארמי, כגון הציון של לשון רבים (בזכר) באות ן' במקום באות ם', או השימוש באות ק' במילים בהן בעברית ישנה האות צ'.[17]

מנגד, מספר רכיבים שהשתמרו בטקסט קרובים יותר לעברית\כנענית ואינם קיימים בארמית, כגון השימוש ב-ו' ההיפוך. לאור זאת יש שהציעו כי מדובר בדיאלקט ארמי, ויש שהציעו כי מדובר בדיאלקט עברי, אולי זה שהיה בשימוש בממלכת ישראל הצפונית. אחרים אף שיערו כי מדובר בשפת-כלאיים, בין העברית\הכנענית לבין הארמית. הדבר היחיד אותו נוכל לומר בוודאות הוא שכתובת דיר עלא כתובה בלשון דומה אך שונה מכל שפה שנתגלתה עד כה.[18]

איזה אל(ים) עבד בלעם?

המקרא מציג את בלעם כמי שמכיר את י-הוה אלוהי ישראל, וכנראה אף עובד אותו. הוא מציין את השם י-הוה גם בתשובותיו לבלק וגם בנבואותיו. המסקנה מכך היא שהמקרא בחר להציג את בלעם כ'יהוויסט', כלומר, כעובד את אלוהיהם של ישראל (לפי התפיסה המקראית).

עם זאת, מכתובת דיר עלא עולה תמונה שונה לחלוטין. בעוד שבמקרא מופיע רק י-הוה, הרי שהכתובת מציגה מגוון מרשים של אלים, אף לא אחד מהם מכונה י-הוה. בנוסף לאֵל, הדמות הראשית בפנתאון הכנעני, כתובת דיר עלא מזכירה את אלֹהי-שַׁדַּי (שַׁדַּיִן), אלו שהביאו אסון על האנושות לפי הטקסט.[19] הכתובת מזכירה גם את האלים שָׁגָר[20] ועִשׁתר,[21] אם כי כאן הפענוח ודאי פחות.[22] ברור כי בלעם של כתובת דיר עלא הוא פוליתאיסט.

אלוהי ישראל – תרכובת?

איזכורם של אֵל ושל שַׁדַּיִן מעניינים במיוחד מבחינת ההיסטוריה המקראית, לאור ההשערה הידועה זה מכבר לפיה דמותו של אלוהי ישראל הוא תרכובת של מגוון אלים ששולבו לאחד. כך מסבירים החוקרים את שפע שמותיו של אלוהים במקרא, וביניהם גם אֵל ושַׁדַּי.

אֵל (או אִל, בדיאלקטים אחרים) הוא גם שמו של ראש הפנתאון הכנעני וגם שם כללי לאלוהות. ככזה, הוא הוסב לאחד משמותיו המרכזיים של אלוהי ישראל, האלוהים בה"א הידיעה. שם זה מופיע פעמים רבות יחד עם השם שַׁדַּי בצירוף "אֵל שַׁדַּי", המוסבר או מתורגם בדרך כלל כ"אלוהים הכל-יכול".[23]

השמות אֵל ושַׁדַּי מופיעים בסיפור בלעם לצד השם י-הוה , למשל בבמדבר כד:ד, שם הם מופיעים כתקבולת שירית נאה:

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל
אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה

התרגום האנגלי הסטנדרטי של שַׁדַּי מבוסס על המונח היווני παντοκράτωρ (pantokrátōr כל-יכול), המשמש בתרגום השבעים כתרגום הקבוע למונחים

"אֵל שַׁדַּי" ו"י-הוה צבאות". אך החוקרים סוברים כי המונח שַׁדַּי נגזר או מהמילה "הר" (שַׁדוּ = šadû באכדית) או מהמילה שָׂדֶה בעברית, שיכולה להתפרש גם כמדבר.[24] לאור זאת יש לפרש את המונח אֵל שַׁדַּי כ"אלוהי ההרים" או "אלוהי המדבר", ולא "אלוהים הכל-יכול".[25]

הצירוף אֵל שַׁדַּי במקרא משקף תקופה בה שני השמות אוחדו כדי לציין אל אחד. הטקסט בכתובת דיר עלא מציין ריבוי של אלֹהי-שַׁדַּי, והכוונה ככל הנראה לסוג של אל, ולא לשם פרטי כמו אֵל או י-הוה. איזכורים אלו מהווים נדבך נוסף בהבנת התפתחותו והיטמעותו של האל הישראלי המונותאיסטי (והמאוחר) מתוך השמות וההיבטים של העולם הפוליתאיסטי בו נוצר והתפתח ישראל הקדום.[26]

מה לימדה אותנו דיר עלא אודות בלעם?

 מה נוכל לטעון לגבי בלעם במידה מספקת של ודאות?

  • אם דמותו הספרותית של בלעם מבוססת על אדם אמיתי, הוא חי מן הסתם בסביבות 800 לפנה"ס או אף קודם לכן, ככל הנראה באיזור הגלעד שבעבר הירדן.
  • בלעם היה חוזה מקומי ידוע, ששמו הלך לפניו מעבר לקהילה בה חי.
  • בלעם דיבר בשפה שקרובה הן לשפה הארמית, והן לשפה הכנענית שהעברית היא דיאלקט שלה.
  • דבריו של בלעם נחשבו ראויים לשימור על ידי שומעי לקחו, בדיוק כמו דבריהם של נביאי המקרא שנחשבו ראויים לשימור על ידי תלמידיהם.
  • בלעם היה פוליתאיסט, כפי שהיו ככל הנראה גם הישראלים בני זמנו.

כתובת דיר עלא מאפשרת לנו לצקת חיים אל דמותו של בלעם כפי שזו משתקפת בבמדבר ובטקסטים מקראיים אחרים. הוא איננו עוד חוזה המשמש ככלי ביד ה', אלא שחקן עצמאי הפועל בעולם פוליתאיסטי.

בנוסף, תיאור הפנתאון של בלעם בכתובת דיר עלא מציג במובלע מידע החשוב להבנת התפתחותה של דת ישראל. מכאן שהשוואה בין סיפור בלעם במקרא לבין כתובת דיר עלא מספקת לנו לא רק גילויים ייחודיים אודות בלעם עצמו, אלא גם אפשרות להסיק מידע המגשר על הפערים בידע שלנו אודות התפתחות אמונותיו של ישראל הקדום.

הערות שוליים

הערות שוליים

פרופ' קרל ארליך הוא פרופסור להיסטוריה ולמדעי הרוח ומנהל המרכז ללימודי היהדות ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת יורק בטורונטו. הדוקטורט שלו הוא מהרווארד. הוא מחבר של מספר ספרים.