דיון

תורה מסיני: המסורת אל מול האקדמיה

לדחות את ביקורת המקרא... ואז

undefined
הדפסה
שיתוף
הדפסה
שיתוף

איני עוסק בביקורת המקרא כתחביב או כמקצוע, ובמשך למעלה מ־45 שנות הוראה (בעיקר של תלמוד והלכה) דחיתי את השימוש בה בשל חמישה גורמים שיוצרים ניכור וזרות:

  1. השפעה – אני מכיר כמה תלמידי חכמים משכילים המקפידים על שמירת מצוות המשלבים ביקורת מקרא בלימודיהם, אולם מעולם לא הכרתי מישהו שיצא מתוך עולם לימודי ביקורת המקרא והפך לשומר מצוות ויודע תורה, למרות שקיימת ביד כל אדם האפשרות להצטרף לחברה האורתודוקסית.
  2. שברון פנימי – אין שלמות בביקורת המקרא. "שלמותה" טמונה בערבוביה של שיטות הניגשות לתורה מתוך ניכור ומניחות שהתורה עשויה רסיסים רסיסים. פסוקים פשוטים נשברים לחלקים ונשארים כך.
  3. למומחים בלבד – ביקורת המקרא היא פרי יצירתה של העולם האקדמי ומתוך כך נתונה לגחמותיו, למגמותיו ולמשחקי הכוח הפוליטיים שלו. יהודי פשוט או רב שלא למד שפות עתיקות ולא עסק בבחינת כלי חרס רבים, לא יכול להשתתף בשיחה. כשהאקדמיה מחליפה את בית המדרש הפרופסור דוחק הצידה את ראש הישיבה ועל אחת כמה וכמה את התלמיד הפשוט.
  4. התורה שבעל פה לא קיימת – או לפחות מצומצמת מאוד. ביקורת המקרא לא צריכה את חז"ל. וכאשר דבריהם מצוטטים הם לא זוכים לשום התייחסות רצינית ומשמשים רק דוגמא ל"תרבות הרבנית". התורה, כפי שלמדו אותה במשך דורות, הייתה גוף שלם, וכעת המבקרים חותכים את הגוף הזה לשניים וזורקים את החלק ששמו תורה שבעל פה.
  5. אלוהים מרוחק – זהו עניין טְרָגִי במיוחד. כוחה של המסורת הוא בדיבור האלוהי שמתקיים דרך התורה. בהיבט הזה, יותר מההיבטים האחרים, ביקורת המקרא יוצרת ניכור מבעית. בביקורת המקרא אלוהים אף פעם אינו מדבר;[1] הוא מושתק לאנחות באמצעות "כביכול". בשיח העכשווי לכל אחד חייבת להיות "אייג'נסי", כלומר היכולת לפעול ולדבר. אבל על פי ביקורת המקרא אין לאלוהים כל יכולת פעולה או אמירות ברורות. המקרא הוא ספר שחי כל כולו את התפיסה כי אלוהים הוא "בעל הכוחות כולם", ממנה הוא נובע ואליה הוא זורם. אם כן עבור המאמינים ביקורת המקרא היא לא רק פעולה של ניכור אלא אף מחיקת קולו של האלוהים שאנו זקוקים נואשות לשמוע.

ואז... מה קורה כשחוקר מקרא מצליח להשיב בדרך פלא על קושיות רבות שמטרידות אותי בלימודי? דוגמה עדכנית משכנעת – מאמרו של פרופסור ג'ייסון ראדין, "האם אכן התורה פותחת בבראשית כדי להגן על זכותם של ישראל על הארץ?" (באתר באנגלית), מפגיש תורה, מדרש, פרשנות מימי הביניים עם טקסטים בבליים ומצריים ומחקרים אקדמיים עדכניים כדי להסביר את החיזוק של התורה לתביעת ישראל על הארץ. אני שומר על הספקנות ועל רשימת הגורמים המנכרים שלי; אבל כשניכרים דברי אמת, וה' מדבר אלינו, יש לברך על כך.

הערות שוליים