בלעם מ"קריית ידעוני"

כאשר בלק מלך מואב זקוק למישהו שיקלל את בני ישראל כדי למנוע את חדירתם לתחומי אדמת מואב, הוא מזמין את הנביא ומגיד העתידות, בלעם בן בעור, כדי לבצע את המשימה. עניין אחד ברור מהפתיחה: בלעם אינו ישראלי.^[1]

מוצאו של בלעם בסיפור שבפרוזה

זהותו הלאומית של בלעם או מוצאו הגיאוגרפי ברורים לכאורה מן הפסוק שבו הוא מוצג לראשונה:

^{במדבר כב:ה} וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ...

הפסוק מציין שלוש נקודות ציון גיאוגרפיות, אולם שלושתן אינן ברורות:

1. העיר פתור – מוזכרת אך ורק בקשר לבלעם ואינה ידועה בכל מקום אחר במקרא.
2. שם הנהר אינו מוזכר.
3. המשפט "ארץ בני עמו" – טאוטולוגי, שהרי מהיכן יגיע בלעם, אם לא מארץ בני עמו?, אך המשפט אינו מסביר באיזה עם מדובר.

בני עמון

המשפט הטאוטולוגי "ארץ בני עמו" נמצא בנוסח המסורה ובתרגום השבעים. אך החומש השומרוני, הפשיטתא ותרגום הוולגטה משמרים נוסח שונה שנראה נכון יותר, בניסוח "ארץ בני עמון" ולא "עמו".^[2]

פסוק זה ממקם את בלעם באזור גיאוגרפי מובחן ומוכר: בעבר הירדן, בסמוך לכנען ובצמידות למואב. זהו אכן המיקום שהיינו מצפים שיימצא בו. לאור זה אפשר לשער שפתור היא עיר לא ידועה בארץ בני עמון, והנהר עלום השם הוא הירדן.

בלעם הארמי: מוצאו בטקסט השירי

אולם בנבואותיו,^[3] בלעם מציג את עצמו כבא מארם:

^{במדבר כג:ז} ...מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.

הפסוק מציין שתי נקודות ציון גיאוגרפיות מקבילות:

1. 'ארם' הוא מונח המכסה שטח נרחב: בתקופת המקרא השתרעו ממלכות ארם על-פני כל שטח סוריה המודרנית, ובזמנים מסוימים גם בסמוך לכינרת ובעבר הירדן.
2. המונח "הררי קדם" מתייחס קרוב לוודאי לאזור עבר הירדן שממזרח ("קדם") לארץ ישראל, הידוע כבעל טופוגרפיה הררית.^[4]

בשלהי המאה התשיעית הארמים שלטו על חלק מעבר הירדן המזרחי, בעקבות כיבוש חלקים רבים מארץ ישראל בתקופה זו על-ידי המלך חזאל מדמשק.^[5] אם כן, בתקופה זו המונחים "קדם" (מזרח) ו"ארם" עשויים להתייחס לאותו אזור. לצד זה, לאור הטענה המקובלת שקטעי הנבואה השיריים קדומים לנרטיב הפרוזאי המקיף אותם, אזי הטקסט השירי אמור לשקף את המסורת הקדומה יותר על בלעם הארמי. מסתבר שתיאורו של בלעם כעמוני בקטעי הפרוזה, עשוי לשקף עדכון מאוחר יותר, מהעת שבה העמונים שלטו באזור, במאה השמינית.^[6]

דיר עלא

מוצאו של בלעם מעבר הירדן תואם ממצא ארכאולוגי חשוב: כתובות הסיד המטויח מדיר עלא, במדינת ירדן של ימינו. אלה כתובות בשפה שמית מערבית (ארמית, או כנענית בעלת השפעה ארמית) שמקובל לתארכן למאות התשיעית או השמינית לפסה"נ. ממצא זה משמר מסורת חוץ-מקראית על בלעם.^[7]

הכתובת הראשונה מתארת את 'בלעם בר בער' כעוסק בפעילות נבואית. דמותו בכתובת מזכירה באופן מדהים את הסיפור מספר במדבר, מבחינה תוכנית וצורנית. בכתובת אין אזכור למוצאו של בלעם, אך כאמור מקום הימצאן של הכתובות עשוי לרמוז לכך.

הממצאים מעידים אפוא על מסורת משותפת למקרא ולכתובות דיר עלא, בדבר בלעם החוזה שמוצאו מעם שמי-מערבי בעבר הירדן.^[8] מיקום זה, הקרוב למואב, מתיישב עם ההקשר הסיפורי של במדבר כב–כד, שבו בלק מלך מואב שוכר את בלעם. אפשר אפוא לשער ביתר קלות מה עמד בבסיס הסיפור בטקסטים הקדומים ביותר של סיפור בלעם.

ארם נהרים מעבר לנהר פרת: מוצאו של בלעם בספר דברים

בהתייחסו לסיפור בלעם, ספר דברים מזכיר מקום גיאוגרפי אחר ושונה למדי:

^{דברים כג:ה} ...וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ.

הכינוי 'ארם נהריים' אינו מתייחס לארם שמעבר לירדן ואף לא למדינה הארמית בדרום סוריה, אלא לאזור רחוק מצפונה של ארץ ישראל, מעבר לנהר הפרת, קרוב לחרן, מולדתו של אברהם ועיר אבותיו, בלב אשור. סיפור השידוך בין יצחק לרבקה מבהיר זאת היטב, כאשר אברהם שולח את עבדו "אל ארצי ואל מולדתי" (בראשית כד:ד) כדי למצוא אישה לבנו:

^{בראשׁית כד:י} וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר.

לכן, לאור המידע בספר דברים, הנהר המוזכר בבמדבר כב:ה אינו הירדן, אלא הפרת. כך הבין זאת תרגום אונקלוס (המאה השנייה לספירה); הוא מתרגם את "פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר" כך: "לִפְתוֹר אֲרָם דְּעַל פְּרָת".

ואכן, המקרא משתמש לעתים קרובות במונח הסתמי "הנהר", בהתייחסו לנהר הפרת. למשל, הסקירה ההיסטורית של יהושע לקראת סיום כהונתו נפתחת כך:

^{יהושׁע כד:ב} ...בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ^כד:ג וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן...

יתר על כן, במקום אחר המקרא מתייחס לפרת כ"הַנָּהָר הַגָּדֹל" (בראשית טו:יח, דברים א:ז, יהושע א:ד).^[9]

תמיכה להבנה זו מגיעה מהזיהוי של עיר בשם פיטרו (Pitrû) המופיעה במקורות אכדיים כעיר בקרבת חרן, בלב אשור. קשר זה נמצא כבר בפרשנות לספר במדבר משנת 1903 מאת גריי.^[10]

בלעם המסופוטמי?

מקום בשם "פתור" באזור אשור עשוי להתאים היטב לתפקידו של בלעם כיידעוני. בלק שוכר את בלעם, מאחר שלזה האחרון יצאו מוניטין של בעל כשרון לתקשר עם כוחות על-טבעיים ולרתום אותם לרצונו.^[11] לחיזוי עתידות נודע כבוד גדול ברחבי המזרח התיכון הקדום ובאגן הים התיכון, אבל מוסד זה היה מבוסס במיוחד במסופוטמיה.^[12] המקורות האכדיים מציינים סוגים רבים של חוזים ויידעונים מקצועיים, לעתים באופן המהדהד את תפקידם של הנביאים והכוהנים המקראיים.^[13]

שמואל דייכֶס (1878–1949), רב וחוקר יהדות בבית המדרש לרבנים בלונדון (London’s Jews College) טען שבלעם תואם את הפרופיל של ידעונים מסופוטמיים שנודעו בכינוי בארו (bārû), שנהגו לנחש את רצון האל באמצעות קריאת סימנים ואותות, בין השאר בתוך קרביים של קורבנות.^[14] הקרבה של השם בלעם לשם 'בארו' מחזקת את הטענה בדבר מקורותיו המסופוטמיים של בלעם.

ועם זאת, קיימת התנגדות להתייחסות של דייכס ל'בארו' בהקשר הזה, בטענה שהקישור בין השמות מבלבל בין שני היבטים של בעלי תפקידים דתיים מסופוטמיים: א. נבואה, מתוך מאמץ להבין את המציאות האלוהית , ב. כישוף, שמטרתו להשפיע על המציאות. בעוד שה'בארו' היה מומחה לסוג הראשון, בלק שכר את בלעם כדי לפעול באופן השני.^[15]

האם 'פתור' היא אכן 'פיטרו'?

זאת, ועוד – זיהויה של 'פתור' עם 'פיטרו' בעייתי. ראשית, פיטרו אינה שוכנת על גדות נהר הפרת עצמו, אלא על אחד מיובליו, הסג'ור (Sājūr). שנית, כבר בימי שלמנאסר השלישי (אמצע המאה התשיעית לפנסה"נ) שמה של פיטרו שונה ל 'אנא-אשור-אוטר-אסבאט', ולכן לא ייתכן שסופרי המקרא הכירו את השם פיטרו.^[16] שלישית, ההגייה של 'פתור' במקרא אינה קרובה להגייה המשתמעת מ'פיטרו'.^[17] אף אחת מהבעיות הללו אינה בלתי פתירה,^[18] אולם הן עלולות לעורר בנו ספקות.

משמעותית יותר העובדה שפיטרו ממוקמת מצפון לפרת, מאות קילומטרים צפונית לערבות מואב. זהו מיקום הסותר את ההיגיון הסיפורי. שליחיו של בלק נאלצו לעשות את דרכם אל בלעם פעמיים, בטרם הסכים ללכת איתם. אם בלק חשש כל-כך מהתקדמותו של עם ישראל, האם היה שולח לעזרו אדם המתגורר במרחק כה רב?

אל היידעוני

מעמדו של בלעם כיידעוני רומז על אפשרות ש'פתורה' ("אל פתור") בספר במדבר אינו למעשה שם של מקום. השורש פת"ר דומה ל"פש"ר" שפירושו "פירש" או מצא את הפשר – בהקשר נבואי. ניזכר בשיחתו של יוסף עם חבריו בבית הסוהר בנוגע לפתרון חלומם:

^{בראשית מ:ח} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.

ייתכן שהקריאה המקובלת של "פתורה" כ"אל פתור" פירושה למעשה "אל הפותר" (במדבר כב:ה). כך הבינו את הטקסט מספר פרשנים. תרגום נאופיטי מהאלף הראשון לספירה מתרגם את "פתורה" כ–"פתורה חלמייה" (=פותר חלומות). בדומה לכך הציע הפרשן בן ימי הביניים, ר' בחיי בן אשר (סביבות 1255–1340):

וע"ד [=ועל דרך] המדרש פתורה, נקרא פתורה מלשון פתרון, לפי שמתחלה היה פותר חלומות ואח"כ חזר קוסם ואח"כ עלה לרוה"ק [=לרוח הקודש].

גם אילו היה זה שם מקום, שבהקשרו המקורי התייחס לעיר בלתי ידועה בעבר הירדן, קשה להתעלם מהקשר הלשוני אל הרעיון של "פותר החלומות". ואכן, נראה שזו הייתה אחת ההשראות לעיצוב מחדש של סיפור בלעם בספר דברים.

ספר דברים – הרמוניזציה מאוחרת

המידע בספר דברים ממקם את ארץ מוצאו של בלעם בארם-נהריים, הוא אפוא תוצר של הרמוניזציה ולא שימור של מסורת עצמאית. מאמץ זה נועד לפתור את העמימות שבספר במדבר.^[19] המשפט המופיע בדברים, "מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם" (דברים כג:ה) משלב גורמים המופיעים בסיפור בלעם בספר במדבר אך לא יחדיו: "פתור" ו"הנהר" באים מסיפור המסגרת שבפרוזה (במדבר כב:ה), ו"ארם" מופיע בחזון השירי (כג:ז).

הרבדים העתיקים יותר בסיפור בלעם שבספר במדבר מעלים דימוי של נביא מעבר הירדן. אולם בצורתו הסופית של הטקסט, כשאנו קוראים את ההתייחסות לארם מבעד לעדשה של ספר דברים, מתקבל הרושם שפתור היא עיר באזור ארם נהריים.^[20] באמצעות עיצוב מוצאו בארץ רחוקה, בלעם נעשה לאב טיפוס של היידעוני ושל הזר, בעת ובעונה אחד.^[21]

ספר במדבר כסאטירה

כמובן שאין היגיון נרטיבי בסיפור על בלעם הבא מאשור הרחוקה; ובכל זאת, הגרסה הסופית של סיפור בלעם, הכוללת אפיזודה עם אתון מדברת, לא נועדה לספק תיעוד היסטורי אלא לעמוד כסאטירה, שהריאליזם אינו שולט בה.^[22]

הסיפור נוצר עם אג'נדה שמטרתה להדגים את הטענה התיאולוגית: משמעות כוחו של ה' היא שיש לו הזכות הבלעדית על נבואה אותנטית, ואי אפשר לתמרן אותו באמצעות אומנויות כישוף. העובדה שיידעוני זר מהולל חייב לציית לפקודות ה' והוא חסר אונים ברצותו לקלל את עם ה', מעידה על עליונותו של ה'.

^{במדבר כב:ח} וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְ־הוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.

הסיפור מקדם את הטענה הזו דרך לעג למוסד היידעונות כפי שהוא משתקף מן המשתמש בו (בלעם) ומפטרונו (בלק), שכל אחד מהם מופיע, בנקודות זמן שונות, כחסר אונים ואטום.

השימוש בסטריאוטיפ: העיצוב המחודש למקורותיו של בלעם בדברים

ספר דברים מעצב מחדש את המידע על מקורותיו של בלעם, כמי שמגיע ממסופוטמיה. זאת בשל האסוציאציה הקרובה של אזור זה עם חיזוי עתידות ויידעונות. בדרך זו בלעם הופך לסטריאוטיפ אזורי.^[23]

המונח "פתור" ניתן לפירוש לאור התפקיד הספרותי של מקורותיו המסופוטמיים של בלעם. תהא אשר תהא משמעותו הקודמת של "פתור", עתה הוא מקום בדיוני ששמו מזכיר פתרון חלומות. בלעם מגיע מעיר שמשמעות שמה כמו "קריית ידעוני", עיר היידעונים שבארץ הרחוקה ארם נהריים.