איך לא להתייחס לביקורת המקרא

כיו"ר מיזם 929 אנגלית, במה מקוונת ללימוד פרק יומי בתנ"ך, עסקתי רבות בשאלה כיצד להכניס את ביקורת המקרא אל המיזם שלנו. בפגישה שערכנו עם היוצרים המקוריים של המיזם בישראל נאמר לנו כי אין במיזם מקום לביקורת המקרא, אף שהוא מותאם לחילונים. בתחילה התאכזבתי. איך אפשר ליצור במה מגוונת ללימוד תנ"ך – הכולל מחקר ושירה, רבנים ואנשים מן השורה – מבלי להכניס אליה גם את ביקורת המקרא?

929 אנגלית לא שולל את התיאוריות בדבר ספרים בתנ"ך שחוברו בידי מספר מחברים, אך גם לא מקדם אותן. אנו פשוט לא עוסקים בנושא הזה. אפשר למצוא אצלנו גישות רבות לטקסט המקראי, לעתים בדרכים אשר לא נקשרות בדרך כלל ללימוד המקרא, כמו שירת הייקו. עד כה פרסמנו חומרים על יותר מ־700 פרקי תנ"ך.

פתחנו את הלימוד עם חמשת חומשי התורה, הגענו במהירות לנביאים ועכשיו אנחנו כבר בכתובים. עד כה פרסמנו קרוב ל־10,000 רשומות – הכוללות שירה, מחקר, רבנים ואנשים מן השורה, וכן עבודתם של יחידים רבים שכולם מלאי אהבה וסקרנות רבה כלפי הטקסט המקראי. אולם מרבית הרשומות לא עוסקות בביקורת המקרא או במקורותיו השונים.

כיו"ר של 929 אנגלית אינני משוכנע שזו הדרך הכנה ביותר ללימוד תנ"ך. מזה כמה עשרות שנים שהתפיסה המסורתית מתמודדת עם שאלת המקורות השונים של המקרא, והשאלה כיצד ללמד תנ"ך מבלי להתעלם מן הקושיות שביקורת המקרא מעוררת היא עדיין בגדר שאלה יסודית בישיבות ובמוסדות אקדמיים. עם כל זאת אינני סבור כי כל כתיבה על התנ"ך חייבת לעסוק בשאלות הללו.

אין מי שיכחיש את העבודה החשובה שעשה הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, 1893-1816) בפירושו עמק הברכה רק משום שלא עסק בה בביקורת המקרא. דוגמה קרובה יותר לזמננו היא הרב יוסף דוב סולובייצ'יק (1993-1903), שבכל השיעורים הרבים שנתן לציבור על התורה או על פרשת השבוע מעולם לא התמודד עם הנושא. זאת על אף שביקורת המקורות כבר הייתה צורה מקובלת של לימוד המקרא באוניברסיטה, ולרב סולובייצ'יק עצמו היה לא פחות מדוקטורט בפילוסופיה. אלו הן רק שתי דוגמאות לדרך חשובה של לימוד מקרא שממשיכה להתקיים ללא עיסוק בביקורת המקורות,. זוהי הגישה הכללית שבה אנו נוקטים גם ב־929 אנגלית.

אתר TheTorah הוא במה לעיסוק בשאלות הללו על ידי לומדים אורתודוקסים ולא אורתודוקסים כאחד. האפשרות שלנו לעבוד לצד TheTorah היא שמניחה לנו לשמור על לימוד ממוקד מבלי לגלוש לביקורת המקרא, עיסוק שאותו אנו משאירים ליוזמות אחרות. כפי שרבי טרפון מלמדנו במסכת אבות (ב:טז):

לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה^[1]