מלחמה

קללת י־הוה אינה רק ביטוי לבוז וחוסר יראה. על פי תפיסת העולם המקראית, היא מהווה ניסיון להרוג את האל, ולפיכך העונש עליה הוא מוות.

העולם העתיק הצדיק אלימות ורצח המונים במלחמה כניסיון להגן על "דרכי חיינו" מפני גורמים המאיימים עליהם.

צוהר קורע לב לסבלם של קורבנות המצור על ירושלים.

עם הקמת המדינה הוכרחו גדולי הרבנים בציונות הדתית למצוא את ההצדקה הלכתית לגיוס חיילים לצבא.

העלאת מות הגיבורים על נס היא יסוד שכיח בכתבים מהמזרח הקדום ומיוון וכן באירועי הנצחה מודרניים כמו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אך היא בולטת בהיעדרה מן המקרא. מדוע?

ספר דברים דורש מישראל לטבוח בכל תושבי ארץ כנען. זו דרישה יוצאת דופן אפילו בהשוואה לפרקטיקות המלחמה האכזריות שנהגו במזרח הקדום. קרוב לוודאי שמטרת החוק הייתה לצמצם את נטייתם של ישראל לעבודת אלילים.

פנחס לוקח את כלי הקודש מהמשכן ומוביל את המלחמה נגד מדיין (במדבר לא) כנקמה על הפיתוי המדייני (במדבר כה). בסיפור זה פרטים רבים הסותרים כתובים אחרים במקור הכהני, ובכך מספקים לנו הצצה לאופן שבו נערכה התורה הכוהנית.