פרשנות פנים-מקראית

הדגשת קדושת המוסר על פני הפולחן.

הסופרים שכתבו את הנספח להלכות חג הסוכות (ויקרא כ"ג: מב–מג) השתמשו בפרשנות פנים-מקראית כדי להסביר את מנהג השהייה בסוכות בימי האסיף כהנצחה לסוכות (ולא לענני הכבוד) שיצר ה' עבור בני ישראל בתחנתם הראשונה בדרך לחירות.

באפשרותינו להבין טוב יותר את השטף והדימויים של מגילת איכה ואף את המסר המרכזי שלה באמצעות זיהוי של ביטויים מקבילים או קשרים סמנטיים שיש לה לקטעים אחרים במקרא.

הפסקה השנייה של קריאת שמע (דברים יא:יג-כא) חופפת משמעותית לפסקה ראשונה שלה (דברים ו:ד-ט), וכוללת גם  רעיונות מרכזיים וביטויים זהים. סביר להניח שהפסקה השנייה נכתבה כהרחבה מאוחרת של הראשונה, בתהליך שעשוי לשקף את השלבים המוקדמים בתהליך הפיכת קריאת שמע לטקסט מרכזי.