הלכה

בויקרא טו חוקי הנידה עוסקים בטהרה. בויקרא יח ו־כ לעומת זאת נאסרו קיום יחסי מין עם הנידה. חז"ל, שבפניהם עמדו שני הטקסטים האלה, יצרו רעיון חדש המשלב ביניהם: איסור על יחסי מין עם אישה בזמן שהיא בטומאת נידה.

עם הקמת המדינה הוכרחו גדולי הרבנים בציונות הדתית למצוא את ההצדקה הלכתית לגיוס חיילים לצבא.

האיסור ההלכתי על סירוס בעלי חיים מבוסס על הפרשנות ההלכתית לויקרא כב:כד. האם לכך התכוונה התורה? מאילו סיבות ייתכן שהתורה אסרה זאת, וכיצד ניתן לציית לאיסור שכזה בחברה חקלאית התלויה בבהמות עבודה?

איזה תפקיד ממלאות ראיות באמונה שהתורה היא התגלות אלוהית?