עשו

מפגש האיחוד בין יעקב ועשו מתקיים אחרי עשרים שנה של נתק. עשיו ניגש אל יעקב ברוח קלה ובזרועות פתוחות, אך יעקב נותר רשמי ומאופק. מדוע הוא לא משיב באותה רוח למחוות של עשיו?

סיפור המאבק בין יעקב ועשו משמש כאלגוריה פוליטית המשקפת את כיבוש אדום (=עשו) על ידי ממלכת ישראל (=יעקב) במאות ה־10 וה־9 לפנה"ס, ואת אובדן השליטה על שטח זה בשלהי המאה ה־8.

עשו, אחיו התאום של יעקב, הוא אבי אדום, שכנתה מדרום של ארץ ישראל. האדומים עבדו את האל קוֹס/קַוְס, שהופיע בדת האדומית בערך בזמן הופעתו של האל י־הוה, בתקופת הברונזה המאוחרת. בנוסף, קוס היה פופולרי מאוד ביהוד בתקופה הפרסית. אך המקרא אינו מזכיר אותו. מדוע?

עשו המקראי הוא האב הקדמון של בני אדום, החיים בהר שעיר מדרום ליהודה. מדוע אפוא ראו אותו חז"ל כאביה של רומא, ואת אדום כרומא עצמה? נראה ששני הגורמים לכך היו הנצרות והורדוס.

מעל אותיות המילה "וַׄיִּׄשָּׁׄקֵׄהׄוּׄ" בתיאור נשיקת עשו ליעקב מופיעות נקודות. לדעת הפרשנים המסורתיים הדבר רומז לתחושותיו של עשו או להלך רוחו בעת הנשיקה. אולם המחקר הביקורתי סבור כי הניקוד מעיד על עניין תחבירי, שהוא, למען האמת, הרבה יותר פרוזאי.

השימושים המתחלפים בשמות 'יעקב' ו'ישראל' משקפים גישות שונות של מחברי התורה כלפי אבי האומה השלישי.

מדוע במסורת היהודית נודע עשו כ"עשו הרשע"? התשובה קשורה להיסטוריה של מערכת היחסים בין יהודה ובין האֶדוֹמים, צאצאיו של עשו על פי המסורת, ולזיהוי שעשו היהודים בין האדומים ובין רומא והנצרות. ההתייחסות השלילית אל עשו באה לידי ביטוי באופן הבולט ביותר בפירושו של רש"י.