ברכות

תוך שימוש בדימויים של אוהלים, גנים ומים זורמים – מוטיבים הקשורים לאהבה ומיניות במקרא ובמזרח הקדום – בלעם מברך את נשות ישראל בפריון. אולם, המחברים הכהניים הופכים את הברכה הזו על פיה, ומציגים את בלעם כמי שהסית את בני ישראל לחטא בעל פעור.

נח, מלכיצדק, עבד אברהם, לבן ויתרו מברכים את י־הוה. לעומת זאת, כפי שרבי פפיס מעיר במכילתא, בני ישראל אינם עושים כן. מחוץ לתורה, דוד ושלמה מברכים את י־הוה, אבל בכך הם דומים במעשיהם לחירם מלך צור ולמלכת שבא.

סיפור המטֶּה של אהרן נראה כמו סיפור אטיולוגי, הבא להסביר את קיומו של חפץ קדוש בבית המקדש. תיאור החפץ כעץ מעוצב מעיד על קשר עם האשרה, חפץ פולחני האסור על פי ספר דברים.

מדוע ברכת הכהנים מוקמה לצד חוקי הנזיר וחוקי הסוטה?