מספר מקומות במקרא מניחים כי הארץ המובטחת נמצאת בגבולות ארץ כנען, כלומר מערבה מן הירדן. עם זאת, תפיסה זו לא הייתה מקובלת על הכל. סופרים שראו בעבר הירדן המזרחי כחלק בלתי נפרד מהארץ המובטחת ערכו קטעים שונים בספר דברים, בין השאר את התיאור השלישי והאחרון של מות משה, כדי שיתאימו לגבולות הארץ המובטחת הנכונים בעיניהם.

כדי לכרות ברית בתורה, כמו במזרח הקדום בכלל, נחוץ טקסט כתוב וסדרה של פעולות טקסיות.

מערכת היחסים שלי עם התורה החלה מתוך נימה של רומנטיקה מיסטית אשר פינתה את מקומה לטובת הספקנות והפיכחון. להפתעתי, דווקא המחקר הביקורתי של התורה הוא שהצית מחדש את תשוקתי ועזר לי לכונן מערכת יחסים עמוקה ובוגרת יותר עם התורה.

על פי המקרא, מתקבל הרושם שעם ישראל מורכב משנים עשר שבטים, חלקם מן הממלכה הצפונית (ישראל) וחלקם מן הממלכה הדרומית (יהודה). אולם ברשימות קדומות מן הממלכה הצפונית לא נמצא זכר לשבטי ממלכת יהודה. נראה כי רשימת השבטים המוכרת לנו נוצרה בממלכת יהודה אחרי חורבן ממלכת ישראל. יתר על כן, התפיסה כי השבטים הם צאצאיו של יעקב מאוחרת עוד יותר.