דברי ה' ליעקב, "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו:ד), הם דברי חיזוק שנועדו לקוראים בתקופת הגלות.

לאחר שהגביע של יוסף נחשף באמתחתו של בנימין, יהודה נושא נאום נלהב לשם הצלת בנימין. בנאום הוא טוען שאם בנימין יעזוב את אביו התוצאה תהיה ש"הוא" ימות. למי הוא מתכוון, מי עלול למות? ומדוע הטקסט מתנסח בעמימות?

קיים הבדל בין שמות צאצאי יעקב שירדו למצרים ומספרם בנוסח המסורה ובתרגום השבעים. איזו היא המסורת המקורית ומה הוביל לשינוי?

חוקרי מצרים העתיקה מחפשים מזה זמן רב בתוך סיפור יוסף רמזים לתקופה בה נכתב. האם הפתרון לתעלומת מקורו של הסיפור טמון בחווייה של חיי קהילה יהודית בגלות במצרים?

בטרם בואו לדבר עם פרעה, יוסף מאמץ נורמות מצריות המתבטאות בגילוח הזקן ובהחלפת שמלותיו. כאשר הוא מפרש את חלומו של פרעה הוא משתמש רק במושג אלוהים, מבלי להזכיר את שם האל המסויים, י-הוה. פרעה מצידו מכריז על יוסף כחכם ובעל רוח אלוהים. הוא מניח בצד את הרקע האתני והחברתי-כלכלי של יוסף, וממנה אותו למשנה למלך במטרה להציל את מצרים מהרעב המתקרב.