התורה מתירה לקרוב משפחתו של נרצח לגאול את דמו. אם מדובר בהרג בשוגג, ההורג מורשה לברוח לעיר מקלט. חוקים אלו מלמדים על המאמץ להגביל את משפט השבט בישראל הקדומה. מאמץ דומה מוכר מהלכותיהם של האמורים בצפון מסופוטמיה, כפי שעולה ממכתבים שנשלחו לזימרי-לִים מלך מארי, מאות שנים קודם לכתיבת חוקי התורה.