האם זה נבע מגזענות?

משה נשא לאישה כושית (במדבר יב:א). בעוד שהמונח "כושית" מתפרש בדרך כלל כמתייחס לאפריקאית שחורה, במקומות אחדים במקרא 'כוש' מזוהה גם עם אזורים אחרים, כולל מדין, מקום מוצאה של צפורה, אשת משה.

בתגובה פולמוסית לפרשנויות האלגוריות היהודיות והנוצריות של חוקי התורה, כותב הבכור שור כי כשם שאלוהים דיבר אל משה בבהירות – "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב:ח) – כך התורה בהירה, משמעותה כפשוטה, ואין לפרש אותה באופן אלגורי.

מרים ואהרון מדברים סרה במשה על נישואיו לאישה כושית. האם הם מתנגדים לנישואים בגלל צבע עורה? התשובה לשאלה מצויה בעונשה של מרים.

בני ישראל מצווים לפרוש מנשותיהם לפני מעמד הר סיני. חז"ל הסיקו מכך שמשה פרש מאשתו בדרך קבע (במדבר יב), בכדי שיתאפשר לו בכל עת לדבר עם אלוהים. לעומת פירוש זה, רבי יוסף אבן כספי (המאה ה־14 לערך) טוען שמדובר בסילוף של פשט הכתוב, ושפרישות שכזו היא עלבון להשקפת העולם היהודית.

הדיוקן המקראי של מרים עלול להשאיר את הקוראת הפמיניסטית עם טעם מריר, אך קריאה ספרותית מחודשת עשויה לסייע בהדגשת תפקידה המנהיגותי-נבואי.

גם המסורת וגם ביקורת המקרא מבחינות בשתי מסורות אודות ארון הקודש בטקסט המקראי: ארון הברית וארון העדות. הראשון מלווה את כוחות ישראל לקרב; הוא מופיע בבמדבר י (וַיְהִי בִּנְסֹעַ הַאָרֹן) ובסיפורי הקרבות נגד הפלשתים והעמונים בשמואל. לעומתו, ארון העדות נשאר במשכן, ומשמש מקום מושב לכבוד ה' ולהתגלותו.